נדיר שסרט קולנוע תיעודי יוצא בהפצה מסחרית, אפילו מצומצמת, בבתי הקולנוע בישראל. במקרה של "מלח הארץ" הסיבה להפצתו יכולה להיות הזכייה של הסרט בפרס חבר השופטים בתחרות מבט מסוים בפסטיבל קאן 2014 או העובדה שאחד מצמד הבמאים הוא וים ונדרס שסרטיו התיעודיים "פינה" ו"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" היו להיטים שוברי קופות בארצנו הקטנטונת. ב"מלח הארץ" הוא משתף פעולה עם הבמאי הברזילאי הקצת יותר צעיר, ג'וליאנו ריברו סלגדו וביחד הם מתחקים אחר יצירותיו ופועלו של צלם הסטילס הברזילאי הנודע סבסטיאו סלגדו - אביו של הבמאי. סלגדו הבמאי מנסה לפענח מה מוביל את את יצירתו של אביו, הנחשב לאחד הצלמים החשובים בעולם.סלגדו חצה יבשות ותיעד אזורי קרבות ורעב באפריקה, אירופה, המזרח התיכון ובדרום אמריקה. הגיבור האמיתי של הסרט הוא לא האדם מאחורי המצלמה אלא האובייקטים שהוא תיעד. גם מי שאיננו מכיר את יצירתו של סלגדו, עומד להיכבש בקסמו של הסרט, ולהיסחף לתוך המסע הקולנוע החשוב והבלתי נשכח שבו הצופה מישיר מבט ללא סינון אל תוך הכאב והסבל הקיים בעולם. הסרט מעניק לנו חוויה שהיא הרבה יותר מקולנועית - היא הומניטרית, וזו הסיבה האמיתית ש"מלח הארץ" חודר כל כך עמוק לתוך ליבו של הצופה.
פרסומת
מדי שנה נוצרים סרטים רבים על אמנות הצילום ועל האנשים שאוחזים במצלמה ומתעדים את העולם מנקודת המבט שלהם, אבל אין ספק ש"מלח הארץ" הוא הטוב ביותר מסוגו. צילומיו של סלגדו מעבירים את הצופה שיעור בהיסטוריה עכשווית. תיעוד הרעב ורצח העם ברואנדה ובקונגו, האסון בבארות הנפט בכווית במלחמת המפרץ, תיעוד הזוועות בלב אירופה במלחמת סרייבו, הכפרים המבודדים בדרום אמריקה, עובדי התעשייה שבעיניו הם העבדים של כלכלת השוק הקפיטליסטית.סלגדו הוא צלם מחונן בחסד עליון, אבל גם אדם שיודע להעריך את הרגע ואת האנשים שמוכנים שהוא יתעד אותם ברגעים הקשים ביותר בחייהם. בצניעות מעוררת הערצה הוא חושף את עולמו הפנימי כצלם ומתאר בפיוטיות פשוטה ואנושית את הסיפורים המרגשים מאחורי הצילומים הנחשפים על הבד. החוויה ממגנטת את הצופה ולעיתים מרגשת עד דמעות. הצופים מלווים אותו בתהליך שעבר, כשהבין שהמין האנושי הוא החיה האכזרית ביותר והחליט לצלם טבע בלבד, או ליזום פרויקט שאפתני לשיקום הסביבה.
אין ספק שג'וליאנו ריברו סלגדו הבן אוהב את אביו והתיעוד של אביו בערבות הקרח הקפואות משעשע ומרשים, כמו גם המסע שלו אל השבטים המבודדים ביערות הגשם. נראה שיותר מכל מדובר בסרט של וים ונדרס שהוא באמת יוצר דוקומנטרי בחסד עליון. ונדרס אוהב תרבות ואנשי אמנות, ומרגישים את האהבה הזו בסרטיו התיעודיים. "מלח הארץ" הוא יצירת מופת שמצליחה לעורר מחשבה אבל גם לפנות אל הלב ולפגוע בו.
אחד הסרטים החזקים והמרגשים שיצא לי לראות. וים ונדרס שוב מתעלה על עצמו. הסיפור מאחורי הצילומים החברתיים מרתק והסרט מסתיים בנימה מאד מרוממת לב ואופטימית. רוצו לראות!
סרט מעולה של וים ונדרס.העולם שלנו לטוב ולרע בהסתכלות דרך עדשת המצלמה של הצלם המאוד מיוחד סבסטיאן סלגאדו. סיפור חיים מרתק בשחור לבן,שמח ועצוב עד מאוד,עם אופטימיות ותקווה לשינוי ולהתחדשות.
