המון ציפיות היו סביב הסרט "בחזרה למחר", בעיקר בגלל הבמאי בראד בירד, שמאחוריו שני סרטי אנימציה זוכי פרס אוסקר - "משפחת סופר על" ו"רטטוי". הוא גם ביים את הסרט הרביעי במספר בסדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" וסיפק לצופים חוויה קולנועית מבדרת וסוחפת כאחד. הניסיון לשחזר את הקסם הקולנועי הישן של דיסני בפנטסיה מדע בדיונית לכל משפחה מתחיל עם קלוז אפ פטפטני של ג'ורג קלוני, אבל אחרי כמה דקות מקרטעות אנחנו נחשפים להרפתקה מהנה ואלגנטית עם ניחוח ארומה דיסני קלאסי משפחתי במיטבו. איכשהו לקראת אמצע הסרט הכל משתבש והופך למוצר טרחני, מייגע, דידקטי ונטול כל קסם.זה מה שקורה, כנראה, כשבמקום לביים סרט קולנוע בראד בירד מחליט לחנך את הצופים. במקום להעביר את המסרים שלו דרך הרפתקה סוחפת, הוא נעצר כדי לשאת נאומים מעייפים ומתישים כאילו הוא דובר בהרצאה של TED. לפחות אם הטקסט היה שנון זה היה נסבל, אבל הסרט הזה רחוק מלהיות אינטליגנטי. "בחזרה למחר" הוא אמנם פחות איום מ"ג'ון קרטר", עוד כישלון של במאי סרטי אנימציה אחר אנדרו סטנטון ("מוצאים את נמו", "וול-E"), אבל הוא עדיין מספיק רע כדי לגרום לצופים לנוע באי נוחות בכיסא ולשאול את עצמם איך הפקה כל כך מושקעת עם כל כך הרבה כוונות טובות שמתחילה טוב, מחליטה לעשות צניחה חופשית ושוכחת לקחת איתה את המצנח.
פרסומת
בריט רוברטסון, החביבה אך נטולת האופי שהיא גם הדמות המיותרת בסרט, מגלמת את קייסי, נערה מתבגרת ומרדנית, בתו של מדען ב NASA, המנסה למנוע את סגירת מקום העבודה של אביה ועדיין לא באמת התגברה על מותה של אמה. כפתור מסתורי לוקח אותה אל מימד מקביל בו היא נחשפת לעולם עתידני ואוטופי. ילדה בעלת כוח על מצילה אותה מצמד רובוטים ומובילה אותה אל מדען מזדקן (ג'ורג' קלוני שנראה עייף מהחיים ולראשונה גם נטול כריזמה), שיחשוף בפניה עולם חדש.קייסי מיותרת כי היא הדמות שצופה מהצד ולא באמת תורמת לסרט בשום צורה מעניינת ומתוחכמת. המטען הרגשי האמיתי של הסרט נמצא בין פרנק ווקר המדען המבוגר לאתנה, הילדה/רובוט. למערכת היחסים ביניהם לא ניתן מספיק זמן מסך, כדי שהקליימקס בסופו של הסרט ירגש ויהיה אפקטיבי. נראה שמתמקדים יותר מדי בדמות הראשית והלא מעניינת, הנערה הכל אמריקאית שאמורה לגרום לנו להתפעם מעולם המחר. הבעיה היא שאחרי הפעם הראשונה והמרשימה שאנחנו נחשפים לעולם זה, הוא מפסיק לעניין בפעמים הבאותץץ
הצרפתים אשמים בכל, כי כמובן היו חייבים ליצור איזשהי סצנה מייגעת במגדל אייפל ואיפשהו שם הסרט פשוט הולך לאיבוד בנאום טיפשי ומעייף של ג'ורג' קלוני על גאוני הדור שיצרו את "עולם המחר". בסצנה אחת הקצב המהיר יחסית של הסרט הולך לאיבוד, אבל אם חשבתם שזאת רק נפילת מתח קצרה במהירות נגלה שזה רק המונולוג המביך הראשון מתוך כמה שעתידים להגיע על המצב האיום של העולם.גם בסרט הזה צריכים הגיבורים להציל את העולם, גם בסרט הזה הסוף יהיה טוב, גם בסרט הזה יהיה נאום ארוך על כך שהמין האנושי מחריב את כדור הארץ. למזלנו הדבר היחיד שלא קיים בסרט הוא סוף שאיננו פתוח, כך שהאולפנים חסכו מאיתנו את האופציה להמשכון מיותר. "עולם המחר" הוא מוצר קולנועי מיושן, דידקטי, 130 דקות שהיו יכולות בקלות רבה להיות 90 דקות קצביות וכיפיות. הוא בעיקר עוד טעות מביכה מבית היוצר של דיסני, שנתנו לבמאי סרטי אנימציה מוכשר יד חופשית וגילו להפתעתם שבמקום מוצר קולנועי מעורר השראה הם קבלו שיעמומון טרחני.
למרות כל הביקורות הראות מדובר בסרט מד"ב לא רע בכלל. לא רק בגלל שגורג קלוני כמעט תמיד טוב וגודי גריר מתוקה כרגיל.
העלילה קולחת , האפקטים משובחים והזמן עובר בעניין רב.
לא יצירת מופת אבל בהחלט שווה
קרא.י עודמדע בדיוני • סרט ותיק (2015)נצפה בטלוויזיה
נזכרתי באיחור. גם כאן זכיתי בזוג כרטיסים, ושוב תודה . אבל איזו אכזבה... ה''פרומו'' היה מקסים - וזהו ! שעמומון ארוך . בעלי נרדם ממש בהתחלה ואני התאמצתי להשאר ערה ואולי לגלות משהו משמח בסרט הזה . - היה יכול להיות נוח יותר לישון במיטה. חברים צעירים שצפו בסרט אמרו שסבלו בכל רגע.
עלילה יפה מאוד, סרט מדהים לדעתי, רוב החלקים שהיו בסרט היו מאוד חשובים ומעניינים.. אומנם ארוך, היה אפשר להוריד כמה קטעים חסרי משמעות בסרט. אבל באופן כללי - ממליץ ושווה צפייה בקולנוע.