משפחת בלייה ביקורת סרט

לאורך השנים נעשו אין ספור מחוות לקולנוע האילם. הקומדיה הצרפתית "משפחת בלייה", שלא במתכוון, היא המחווה הטובה ביותר שנעשה עד היום לתקופה ההיא. משפחת בלייה היא משפחה מיוחדת. בני הזוג ובנם הינם חרשים, ורק ביתם, פאולה (לואן אמרה), מסוגלת לשמוע. עקב כך היא משמשת כמתווכת בין הוריה לעולם ועוזרת להם לנהל את חוותם באחד מהפרברים הרחוקים של פריז.הסרט מספק הצצה מצחיקה ומבדרת אל תוך עולמם של החרשים. יוצרי הסרט אינם מבקשים מהקהל לרחם על גיבוריו וגם הגיבורים עצמם אינם מלאי רחמים עצמיים. הקונפליקט הגדול של הסרט הוא אינו מצב החירשות, אלא העובדה שפאולה צריכה לבחור האם לעזוב את העיירה לטובת בית ספר יוקרתי למוזיקה או להישאר כדי לתמוך במשפחתה. פאולה צריכה להגיע להחלטה זו מכיוון שהיא מתגלה כזמרת מוצלחת במקהלת בית הספר. את כשרונה מגלה מנהל המקהלה, שנראה כמו ציון ברוך מחקה את רינו צרור. למעשה הוא גרסה מרוככת מאוד של דמותו של ג'י.קיי סימונס מ"ויפלאש". דילמה נוספת שצצה במהלך הסרט היא החלטתו של האב לרוץ לראשות העירייה, דבר שאינו מעורר תמיכה רבה מצד פאולה. הקטעים המצחיקים יותר של הסרט מתרחשים כאשר פאולה הולכת עם הוריה לרופא ונאלצת לשמוע דברים שקשורים לחיי המין שלהם. אם זוג ההורים לא היו חרשים, סצנה זו הייתה די בנאלית, אולם העובדה שהם חרשים ומדברים בשפת הסימנים מעצימה אותה ומעניקה לה משמעות חדשה. כך קורה ברגעים רבים לאורך הסרט: ההומור הפיזי הבסיסי, שמזכיר במידה מסוימת את תקופת הסרט האילם, מחזק את "משפחת בלייה".לצד הרגעים המצחיקים, ישנם גם רגעים מרגשים בסרט, אמנם קצת על גבול הקיטש, ובכל זאת מדובר ברגעים די טובים. אחד הקטעים המשמעותיים ביותר בסרט מוצג דרך אוזניהם החירשות של זוג ההורים, הצגה זו דרך עולמם מעניקה ייחוד לסרט ומונעת ממנו לגלוש לבנאליות. ל"משפחת בלייה" היה יכול להיות ממד נוסף אבל יוצריו בחרו להתייחס אליו מבלי לרדת לעומקו: אחד הדברים הפחות ידועים על עולם החרשים היא העובדה שחרשים רבים מתנהלים בקהילה סגורה, שפחות מתחברת לאנשים הרגילים. באחת מהסצנות, אימה של פאולה מתוודה שבמקום לשמוח על כך שביתה נולדה עם יכולת שמיעה תקינה, היא הייתה עצובה על כך שהיא אינה חרשת כמו שאר בני המשפחה. מעבר לכך הנושא אינו מתפתח, כנראה כדי לא להכביד על הצופה.למרות הבסיס הנוסחתי, "משפחת בלייה" היא קומדיה קטנה, מהנה ומרגשת. זהו לא אחד הסרטים הצרפתיים הטובים שתראו בעשור הנוכחי, אבל בהחלט שווה ללכת לצפות בו בקולנוע.