כולם אוהבים את הקופּרס ביקורת סרט

אין כמו אווירת חג המולד בארה"ב. השלג הלבן מכסה את הרחובות, עצי אשוח מקושטים ניצבים בכל פינה וילדים מחויכים מצטלמים על ברכיו של סנטה קלאוס. סרטי קולנוע העוקבים אחר מספר דמויות אשר עושות את דרכן לארוחת החג ומזכירים לכולם כמה טוב שיש משפחה וחברים, הפכו גם הם לחלק מהמסורת. הסרט "כולם אוהבים את הקופרס" מציג את אותה עלילה לעוסה, המופנית בעיקר לקהל האמריקאי. אך אל דאגה, הקהל הישראלי לא מוזנח. בסרט מופיעים גם מגן דוד, חנוכיות ואפילו הדודה המבוגרת פוצחת בשירת "הבה נגילה"."כולם אוהבים את הקופר'ס" מורכב ממספר סיפורים נפרדים שמתחברים בסיומו. שרלוט (דיאן קיטון) וסאם (ג'ון גודמן) מחליטים להיפרד לאחר 40 שנות נישואין ומזמינים את בני המשפחה לחגוג עמם את חג המולד האחרון יחד. בנם האנק (אד הלמס), מובטל טרי, מגיע עם גרושתו ושלושת ילדיו. בתם אלינור (אוליביה ווילד) מחזאית כושלת, מזמינה את ג'ו (ג'ייק לייסי) חייל רפובליקני נאה, אותו פגשה בדרכה בשדה התעופה ובאקי (אלן ארקין) אביו של סאם, מביא עמו את המלצרית (אמנדה סייפירד) אותה הכיר בדיינר בו הוא נוהג לבקר מדי יום. אחרונה חביבה מגיעה אמה (זוכת האוסקר - מריסה טומיי) אחותה של שרלוט, לאחר שנתפסת על ידי ויליאמס, שוטר אפרו-אמריקאי (אנתוני מקיי), כשהיא גונבת מתנה עבור שרלוט מדוכן תכשיטים. ויליאמס מוותר על ביצוע המעצר כדי שתוכל לחגוג את חג המולד עם משפחתה.התסריט שנכתב בידי סטיבן רוג'רס מצליח מדי פעם לרגש ומאפשר לכל אחד מהצופים למצוא בסרט דמות עמה הוא מזדהה. אך נראה כי הבמאי ג'סי נלסון ("קוראים לי סאם") ניסה לעטר את הסרט ביותר מדי אלמנטים קולנועיים שמסרבלים אותו ומכבידים עליו. כמו למשל הקריינות של סטיב מרטין שמלווה את הסרט והפלאשבקים לתקופת הילדות של הדמויות. משפחת קופר משקפת את פני החברה האמריקאית של שלהי שנת 2015. למרות שבני המשפחה מאופיינים כהיפים, חילוניים וליברליים, המסר של הסרט הוא מאוד שמרני. ההתרסה כנגד התיעוש באה לידי ביטוי באיבוד עבודתו של האנק כצלם משפחות בחנות כלבו לטובת עמדת צילום אוטומטית וכן באמצעות הצגת קטעים מתוך קלאסיקות קולנועיות כמו "רק אתמול נולדה" (ג'ורג' קיוקר, 1950), "אלו חיים נפלאים" (פרנק קפרה, 1946) וגם סרטי צ'ארלי צ'אפלין – סרטים המזוהים עם ערכי השיבה לעבר ועם הפופוליזם ההוליוודי.ההזדמנות להציג את החברה האמריקאית כליברלית ונאורה מוחמצת בסרט כאשר אמה נפרדת לשלום מויליאמס השוטר האפרו-אמריקאי וההומוסקסואל, מבלי להזמין אותו לארוחת החג כמתבקש מהעלילה. אילו ויליאמס השוטר היה מוזמן לארוחת חג המולד, היה אפשר לאהוב את הקופר'ס ואף לסלוח לבמאי על עבודתו הרשלנית. אבל העובדה שדמותו של ויליאמס השוטר מודרת מביתם של משפחת קופר, משאירה תחושת צרבת מארוחת החג ומהסרט.