סשה ברון כהן הוא אחד מהקומיקאים שההומור שלהם הכי מצחיק אותי. "בוראט" הוא אחד הסרטים המצחיקים בכל הזמנים מבחינתי וגם "ברונו" ו"הדיקטטור", שזכו להרבה מסתייגים בשל ההומור הבוטה והמשולח כל רסן שלהם, גרמו לי להתפקע מצחוק. כך שבאמת באתי עם כל הכוונות הטובות לסרט החדש בכיכובו, "גרימסבי", אלא שהפעם ברון כהן הלך הרבה יותר מצעד אחד רחוק מדי בגירוד התחתית של החבית והגיע לנקודת השפל בקריירה המבטיחה שלו.ברון כהן הצליח בדמויותיו כעלי ג'י (התכנית ולא הסרט החלש), בוראט וברונו לשלב בין האמיתי למומצא, להוציא מהגיחוך שבדמויותיו את האמת שמרואייניו ניסו להסתיר בראיונות "רגילים" ולחשוף את הפוליטיקלי קורקט המזויף האמריקאי באופן מצחיק, שנון ופרוע. כעת הוא חוזר (כמו ב"הדיקטטור") לסרט עלילתי לא מוקומנטרי, אך בניגוד ל"הדיקטטור" בו מתחת להומור הפרוע הופנו חצי לעג ליחס של האמריקאים למיעוטים, לפמיניזם רדיקלי ולדיקטטורות פשיסטיות, ב"גרימסבי" הוא פשוט מוותר על כל אמירה לטובת הניסיון להוציא עוד בדיחה מהמקומות הנמוכים ביותר ולזעזע את הקהל עד שלא תיוותר לו ברירה אלא לצחוק במבוכה.
פרסומת
ברון כהן מגלם את דמותו הקבועה של הטיפש הבלתי מזיק, קרל בוצ'ר, מהעיירה הבריטית הנידחת גרימסבי. במשך מעל ל-20 שנה הוא מחכה להתאחד עם אחיו האהוב סבסטיאן (מארק סטרונג), שהופרד ממנו בילדותו ואומץ על ידי משפחת אומנה. קרל מייצג את מעמד הוויט-טראש הבריטי, אב ל-9 ילדים שמבלה את מרבית זמנו בדחיפת זיקוקים לישבנו בפאב המקומי. אחיו סבסטיאן הצליח להתקדם בחיים והפך לסוכן חשאי שמנסה למנוע ניסיון התנקשות בפילנתרופית ידועה (פנלופה קרוז). צירוף מקרים מפגיש בין האחים, גורם להם לברוח ביחד מסוכנות הביון הבריטית שרודפת אחר סבסטיאן לאחר שהיא חושדת בו בשגגה כמרגל, ולנסות למנוע מזימה להפצת וירוס מסוכן שיחסל את מעמד הווייט-טראש אליו משתייך קרל.מכאן והלאה הסרט נע בסדרת סצנות שחלקן מצליחות להצחיק ומרביתן פשוט גורמות לגועל ותדהמה. אם ילדים נגועים באיידס שנורים ונזרקים מכיסאות גלגלים, אורגיה של פילים המצולמת מתוך ישבנו של פיל וסצנת חץ מורעל שננעץ באחד האחים ונטרולו מתאפשר באמצעות מציצת האבר הנגוע (ניתן לכם את האפשרות לנחש מהיכן) הם סוג ההומור שעושה לכם את זה, אז זה הסרט בשבילכם. הבעיה בסוג הומור כזה היא שמעבר לשוק ולתחושת חציית הגבולות שהוא מאפשר, אין בו שום תחכום והוא מזכיר ברגעיו הגרועים את קומדיית הטראש של טום גרין "Freddy got fingered", שנחשבת לאחד הסרטים הגרועים בכל הזמנים.
למזלו של ברון כהן חלק מההומור בסרט כן עובד, בימוי האקשן של הבמאי לואי לטרייר שכבר הפגין את כישוריו בסרטי פעולה כ"טרנספורטר" ו"ללא מחסום" אפקטיבי ומקורי (במיוחד בסצנות בהן נעשה שימוש בצילום האקשן מנקודת המבט של הגיבור כפי שייעשה בקרוב בסרט האקשן שצולם כולו ב-POV "הארדקור הנרי") והכימיה בין ברון כהן למארק סטרונג קיימת, כך ש"גרימסבי" נמנע מלהפוך לכישלון מוחלט. ועדיין, לכל מי שנרתע מהומור גרפי, נמוך וגס במיוחד – "גרימסבי" הוא ממש לא הסרט בשבילכם.
גס ברמות הומור חזק מאוד לא מתנצל
הסרט הכי טוב שראיתי כבר הרבה זמן
קורע מצחוק
שם:Mגיל:5613/08/2016 19:56:59
4/10
מזעזע, דוחה, תת רמה, מגעיל ברמות על... אבל כמה מהרעיונות ההזויים בסרט מבריקים כל כך שאי אפשר שלא לחשוב שהיוצרים עושים את זה בכוונה... אז זה מה שהם רצו לעשות... גועל נפש מרוכז אשר פה ושם מצחיק...
שם:ערןגיל:4730/07/2016 09:10:21
6/10
קומדיה מטופשת מבית מדרשו של סשה ברון אבל למרות ההומור הנמוך מצליח לבדר מהתחלה ועד הסוף