חלפו 18 שנה מאז שקייט בקינסייל וקלואי סביני השתתפו בסרטו של הבמאי האמריקאי ויט סטילמן – "ימי הדיסקו האחרונים" על צמד צעירות בראשית שנות ה-80 המפלרטטות עם הסביבה שלהן. השנה הן חוזרות לשתף איתו פעולה בקומדיה תקופתית המבוססת על נובלת המכתבים "ליידי סוזן" של ג'יין אוסטין משנת 1871. התוצאה שנונה, מהודקת, ועוקצנית. אנסמבל השחקנים שסטילמן מאגד סביבו מספק לנו את אחת ההופעות המדויקות והמענגות שנראו מזה זמן רב על המסך הגדול.בעידן שבו הומור ביבים וולגרי שולט במסכי הקולנוע, זהו בהחלט שינוי מרענן להיתקל בקומדיה המבוססת כולה על דמויות המנסות לרקום מערכות יחסים, המחליפות ביניהן דיאלוגים שנונים, משחקי מעמדות ומשחקי מינים. נשים חריפות מנהלות את העולם, שאולי הגברים קובעים בו את החוקים, אבל כפי שהן יודעות, לאותם גברברים יש כמה וכמה חולשות ולכן גם ניתן לעצב את בני זוגם ומחזריהם כחומר ביד היוצר. "אהבה וידידות" הוא נטול סיטואציות מביכות או צעקניות, בדיוק ההפך מהקומדיות המוצגות בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ.
פרסומת
העלילה מתרחשת בשנת 1790. ליידי סוזן ורנון היא אלמנה מצודדת שהפסידה את כל נכסיה. היא נאלצת בעל כורחה למצוא מפלט בבית קרוביה, בתקווה למצוא שידוך לבתה ואולי גם לעצמה. בינתיים היא מפלרטטת עם בחור צעיר ממנה, הלוגם בשקיקה כל מילה היוצאת מפיה. היא מנסה לארגן לבתה המקסימה בן זוג עשיר אך רחוק מלהיות מבריק. היא נעזרת בחברתה הטובה, אמריקאית הנשואה לאיש בריטי עשיר, כדי לתחזק את תככיה השונים והכל כדי לשרוד את המצב שלתוכו היא ובתה נקלעו נגד רצונן רק בשל היותן נשים.וויט סטילמן התחיל את קריירת הבימוי שלו בשנת 1990 עם "מטרופוליטן", המתאר קבוצה של צעירים בורגניים בני המעמד הגבוה שעסוקים בלדבר על עצמם ולנסות למצוא אהבה בחייהם הריקים מתוכן. מאז הוא ביים עוד ארבעה סרטי קולנוע, כולם צנועים מבחינה תקציבית, כולם מתארים את עולמם של צעירות וצעירים בחיפוש אחר אהבה, אבל יש להם סגנון מוקפד ותסריט המתבסס בעיקר על דיאלוגים שנונים החושפים את משחקי הכוח בין המינים.
"אהבה וידידות" הוא הסרט היחיד שלו שמתרחש במאה אחרת. לא מדובר בשנות ה-80 או ה-90 אלא המאה ה-18. זהו כנראה העיבוד הקולנועי המוצלח ביותר לפרי עטה של אוסטין, שיצירותיה זכו לכל כך הרבה אדפטציות קולנועיות וטלוויזיונית. הסרט משתמש בטקסטים המקוריים פרי עטה. סטילמן מצליח ליצור קצב מסחרר של חילופי דברים ומשחיז את מילותיה של אוסטין עד לקצה שבו הקהל פשוט פורץ בצחוק.את התסריט השנון הוא שם בפיהם של צוות שחקנים שמרביתו לא מוכר אבל כולם עושים עבודה מדהימה. קסבייר סמואל יפה התואר כמאהב הצעיר הנודד מאם לבת, סטיבן פריי הוותיק בתפקיד קטן ומוצלח כבעלה של קלואי סביני, המעולה כחברתה התככנית של ליידי סוזן ורנון בגילומה המרשים של קייט בקינסייל, שנראית כאילו נולדה לתפקיד. אני מאמין שעוד נפגוש את בקינסייל בעונת הפרסים במהלך נובמבר ודצמבר הקרובים. זהו תפקידה הטוב ביותר, היא פשוט כובשת את המסך ואי אפשר להסיר ממנה את העיניים.אבל אם יש משהו שגונב ממנה את ההצגה, זהו שחקן צעיר ולא מוכר בשם טום בנט, שבעיקר השתתף בסדרות וסרטי טלוויזיה בריטיים. הדמות שהוא מגלם של בחור עשיר, לא בדיוק העיפרון המחודד בקלמר אבל עם לב תמים וטוב. בנט פשוט מצחיק עד דמעות. לא פלא שריקי ג'רוויס וכריסטופר, גאסט שני גאונים קומיים, אימצו אותו לפרויקטים הקולנועיים הבאים שלהם. אם חשקה נפשכם בקומדיה איכותית ובוגרת רוצו לראות את "אהבה וידידות", סרט שאולי הדבר היחיד שבנאלי בו הוא השם שנבחר לו.