אנשים שואלים את עצמם לעיתים שאלה בסגנון "איזה מין עולם אנחנו הולכים להשאיר לילדים שלנו?". ישנו מעין פרדוקס בכך שבני אדם מביאים ילדים לעולם רווי בעיות ומורכבות כדי שיהיה להם תמריץ לשפר את אותו עולם. כך גם בהורות עצמה מצוי הפרדוקס שדורש איזון בין חינוך הילדים לאידיאלים שלאו דווקא באים לביטוי במציאות ובכך אינם מכינים אותם להתמודדות עם אותה מציאות כפי שהיא באמת - מציאות שדורשת פשרות וגמישות מוסרית. מובן מאליו לצפות שהורים יעשו את כל שביכולתם ומעבר כדי להבטיח את עתיד ילדיהם בעולם האמיתי, אך באיזה מחיר?ד"ר רומיאו אלדיאה, אב שמוכן לעשות הכול כדי שבתו הצעירה תלמד באוניברסיטה מחוץ לרומניה, עומד במרכז "בגרות" סרטו החדש של הבמאי הרומני עטור הפרסים כריסטיאן מונג'יו (סרטו המצוין מ-2007 "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" זכה בדקל הזהב בקאן ו"בגרות" זיכה אותו בפרס הבימוי בפסטיבל השנה). מונג'יו ממשיך לטוות עלילות מוסר בסגנונו הראליסטי והלא מתפשר, כאשר המצלמה כמעט אינה עוזבת את הדמויות. נדמה שהפתגם "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות" מהווה מוטיב מרכזי ביצירותיו של מונג'יו העוסקות באנשים המנסים לעשות את הדבר הנכון בחברה המושתתת על בירוקרטיה מסואבת ושחיתות מערכתית. הדמויות של מונג'יו מקבלות החלטות שמונעות מרצון טוב אך העולם בו הן חיות מאלץ אותן להתפשר ואף להפנות גב לעקרונותיהן.
פרסומת
הסרט נפתח בטון עוכר שלווה כאשר אבן המנפצת את חלון דירתם של משפחת אלדיאה מגיחה משום מקום וללא כל הסבר. לפני שבכלל ניתנת לרומיאו, רופא במקצועו, אפשרות להרהר בדבר הוא צריך לצאת ולהסיע את ביתו לבית הספר. אליזה היא משוש חייו, תלמידה מצטיינת שקיבלה הצעה למלגת לימודים באוניברסיטה יוקרתית באנגליה. נותרו לאליזה רק בחינות הסיום של בית הספר בהן היא חייבת לקבל ציונים גבוהים כדי שתוכל לקבל את אותה מלגה. אליזה מבחינה שאביה טרוד, אומרת לו שהוא לא חייב להוריד אותה בבית הספר ויוצאת מהרכב. רומיאו לא חושב פעמיים וממשיך בשגרת יומו, אך חייו מתהפכים כאשר נודע לו שאליזה הותקפה.רומיאו הנסער ממהר לתחנת המשטרה ומגלה להקלתו שאליזה במזל לא נפגעה פגיעה פיזית איומה (היא נקעה את ידה אך לא נאנסה), אך התקיפה ערערה אותה והמצב המנטלי שלה לא ממש מאפשר לה להתמודד עם בחינות הסיום שלה. רומיאו חש אשמה גדולה, החלטה שרירותית שהוא קיבל גרמה בעקיפין לתקיפתה של אליזה וכעת גם עתידה האקדמי בסכנה.
האשמה העמוקה שרומיאו חש דוחפת אותו לבקש עזרה מפקידים רמי דרג שלא תופשים את מעשיהם כשחיתות אלא כהכרח של המציאות בה יד רוחצת יד וכולם מרוויחים. רומיאו, שעשה כל שביכולתו כדי שלבתו יהיה עתיד במקום אחר ומוסרי יותר כביכול, מוצא את עצמו מלכלך את ידיו כדי להבטיח שאליזה תקבל ציונים גבוהים במבחנים. ככל שרומיאו מבקש עזרה, כך הוא נגרר יותר ויותר עמוק לתוך אותה שחיתות ממנה הוא נמנע כל חייו, אך בניסיונותיו לעזור לאליזה הוא גורר אותה לתוך אותו בוץ מוסרי שממנו הוא כל כך סולד ושממנו הוא מחנך אותה לברוח כל חייה.במהלך הסרט ישנה אפילה שמבעבעת מתחת לפני השטח - דימויים עוכרי שלווה נחשפים בשולי ועומק הפריים בדרך כלל ללא הסבר אך תמיד עם פשר, שיחות טלפון שתמיד מגיעות ברגע הלא נכון כשאין לאיש פנאי לענות להן ומאופיינות בצלצול או רטט שמהדהדים בכל סצנה. "בגרות" הוא סרט מורכב ומותח, ולא בגלל התעלומה והחקירה של התקיפה, שהיו יכולות להיות מרכזו של סרט טוב אחר, אלא כי הוא מציג את האמביוולנטיות של החוויה המוסרית האנושית ללא שום פתרון דידקטי ומותיר לצופה לפענח את עצמו בתום הצפייה.מונג'יו לא מזלזל בקהל שלו ומצליח לגעת בו מבלי לנגן על מיתרי הרגש בסנטימנטליות, אך כן דורש ממנו התמסרות - מסך הקולנוע הופך להיות מראה בה אנו רואים את עצמנו כחברה, וזה לא תמיד יפה, אך זה מרגש ומעורר מחשבה.
הלכתי לסרט בעקבות הביקורות באתר. ואכן ללא התאכזבתי. סיפור אנושי פשוט , משחק משכנע .ובימוי מעולה ,למרות ארכו הזמן עובר בכיף. אין לי שום בעייה לראות אותו גם פעם שנייה. למרות שאינני רומני.
רבותי גולשים וצופים יקרים, לא להתבלבל לרגע, למרות היותו זר, הסרט בגרות הינו יוצא דופן ברגישותו ובאופן התנהלות התסריט. לבמאי הרומני ולצוות כולו שעשה והגיש לנו מעדן, שאפו ענק. כן כן הרומנים מעבר להיותם מגישי אוכל לא רע, מגישים לנו הפעם סרט ענק. רוצו לראות.
הסרט "בגרות" של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג''ו הוא עמוק ואיטי. "מים שקטים חודרים עמוק" המחשבה שחשבתי אחרי הסרט. עם זאת אהבתי אותו פחות מהסרט הקודם שלו. השחקן הראשי מעולה, אגב גיליתי שהשחקנית שמשחקת את הבת שיחקה בסרט של האנקה "סרט לבן"
"מורכב ונוגע"
בגרות (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות