נעמי, סוכנת מוסד (נטע ריסקין) שפרשה לשנת אבל, מקבלת הצעה ממפקד המוסד (ליאור אשכנזי) לחזור לפעילות ולנסוע להמבורג לשבועיים למשימה פשוטה - לשמור על מרגלת לבנונית שנחשפה. היא מחליטה שזה הזמן לסיים את תקופת האבל על בעלה שנהרג ולחזור לעניינים. היא מופקדת על ליסה חדד (גולשיפטה פרהאני, "פטרסון"), מרגלת שהמוסד דואג לה לניתוח פלסטי, משנה את שמה למונה ודואג לה לשבועיים של התאוששות, אחריהם תוכל להתחיל בחייה החדשים. במקביל פעילות הטרור בביירות מתרחבת והרבה אנשי מפתח בלבנון מחפשים אחריה בלהט."מסתור" היא דרמת מתח, שהופקה כקו-פרודוקציה ישראלית, גרמנית וצרפתית והוצגה לאחרונה כסרט הנועל של פסטיבל הקולנוע בחיפה. העלילה מבוססת על ספרה של שלומית הראבן "החוליה". ריקליס הוא במאי ותיק שאחראי על סרטים ישראלים מצליחים העוסקים בקונפליקט כמו "הכלה הסורית", "ערבים רוקדים", ו"עץ לימון" וחוזר גם כאן לעסוק בסכסוך הישראלי-ערבי. הוא אף עיבד בעצמו את הספר לכדי תסריט, ואולי זו הנקודה הכי בעייתית ב"מסתור".
פרסומת
כמו ב"כלה הסורית", גם בסרט הזה הוא מייצר את דמות האישה הערבייה הלכודה בין שני עולמות. היא צריכה לבחור בין השניים, והבחירה שלה עולה לה במחיר יקר מאוד. שתי הדמויות העיקריות בסרט נבנות על בסיס שלד של דמות, עם עלילה מלאת פרטי מידע, אך בלי מספיק מאפיינים כדי לייצר דמות עגולה. כאשר נטע ריסקין כאישה שכולה, לא מצליחה להעביר את היגון והשכול ברגעי אובדן ממשיים בסרט, אפשר לראות את החורים בתסריט.אולי מה שהכי מעניין בסרט "מסתור", הוא השחקנית האיראנית גולשיפטה פרהאני. בדומה לדמותה של מונה, פרהאני עצמה ברחה ממולדתה ועברה לגור בפריז, בגלל איומים על חייה כאשר בחרה להצטלם בעירום. כך המציאות מתועלת אל תוך הסרט וקשה שלא לחשוב על כך בזמן שמונה שרה את שיריה ומספרת את סיפורה של זמרת ערבייה שנרצחה.
בדומה לסרטיו הקודמים של ריקליס, גם כאן נעשה שימוש מוזיקלי נפלא כדי ליצור דרמה ומתח. הצילום והעריכה יחדיו מייצרים את תחושת הניתוק שיש בתוך דירת המסתור, כאי בודד בתוך ים של אי שפיות. סבסטיאן הדשמיט, שגם צילם את הסרט "אדם בן כלב", בהחלט מצליח לייצר את הבועה הזו בלב המבורג, עם שינויי צבע הנעים בין החמימות לקרירות שמחוץ לדירה.מערכת היחסים שנוצרת בין נעמי למונה היא כזו המעלה את מוטיב האמהות המחבר בין שתי נשים חזקות. כאשר האחת מנסה להיכנס להריון למרות אובדן בעלה והשנייה הותירה את בנה מאחור בלבנון. הרחם של שתיהן זועק אמהות ושכול ומפורר את החומות ואת הקונפליקט ביניהן. שמה של סוכנת המוסד נעמי מצביע כמעט לגמרי על מגילת רות, ומערכת היחסים בין הנשים מקבלת משמעות תנ"כית. אכן המסר ברור, אך האופן שבו ריקליס מציג אותו באמצעות שתי השחקניות הוא קלישאתי ומוכר.ריקליס מייצר ב"מסתור" עוד סרט מוסד על הסכסוך ישראלי ערבי. יחד עם ליאור אשכנזי כמפקדה של נעמי נוצרת תחושה כצופה שכבר ראינו את הסרט הזה. מלבד כמה רגעים יפים על המסך, בייחוד בזכות השחקנית האיראנית הבולטת לטובה בכמה סצנות מוצלחות, מדובר בסרט די בינוני עבור ריקליס.
לטעמי, מדובר בסדר מצוין. סיפור המסגרת של הסרט הוא של מותחני ריגול, אבל הסרט עוסק בג''אנר הזה באופן חתרני כי עיקר הסרט איננו יריות, אלא דווקא סיפור מערכת היחסים שנרקמת בין שתי הנשים, שכל אחת מהן מביאה אליה את הכאב שלה, ועל חווית שיתוף הגורל שנוצרת בין הנשים. משחק מצוין של שתי השחקניות הראשיות מכניס אותנו לעולמן של הדמויות והופך את הצפיה בסרט למרגשת. מי שמחפש סרט אקשיין - זה לא הסרט בשבילו. מי שמחפש דרמה אנושית מצוינת - צריך לרוץ לצפות בו.
מסתור (עמוד סרט)
ליאור אשכנזי
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות