הסרט "מכולת" מאגד לפניו אסופה של אנשים כה שונים זה מזו שעדיין מגיעים לנקודת מפגש. יש משהו מתריס בכך שבמאי ויוצר הסרט, יובל שני, בוחר לקרוא לסרט הביכורים שלו בשם כל כך יום-יומי. זה לא שם שמבטיח דרמה גדולה או סיפור יוצא דופן, אלא דווקא מקום קטן, כמעט שקוף, שאנשים עוברים לידו מדי יום בלי לעצור לחשוב מה קורה בתוכו. אחרי שיצר את הסרט הקצר "סגל", שהציג את היכולת שלו להתמקד בדמויות מורכבות וברגעים קטנים של מתח אנושי, שני מגיע לסרט הראשון שלו באורך מלא עם יצירה שמנסה ללכוד תקופה, מקום ואנשים שנמצאים בתחושת מעבר מתמדת. "מכולת" הוא לא סרט שמבקש להרשים דרך עלילה גדולה, אלא דרך התבוננות קרובה בעולם מאוד מסוים של ירושלים ושל נערים שנאלצים להתבגר לפני הזמן.אמיר (עידו טאקו שנראה לאחרונה בכל מקום, "עצמאות, "לאן") הוא נער שעובר לעבוד בירושלים, במכולת המשפחתית של דודו שמעון (מוריס כהן). המקום החדש אליו הוא מגיע רחוק מאוד מחיים רגילים של נער בגילו: במקום להתמודד עם מבחנים, חברויות חלומות לעתיד או פלרטוט עם השכנה (סוול אריאל אור), הוא מוצא את עצמו בתוך סביבה של מבוגרים שבורים וסודות משפחתיים. שם הוא פוגש את אליהו (אמיתי שולמן), נער נוסף שמגיע מרקע מורכב - אמא אלכוהוליסטית, סבו חולה ועל סף מוות. המפגש ביניהם הופך בהדרגה לקשר שמערער את הדרך שבה שניהם מסתכלים על עצמם ועל העולם שסביבם. לאורך ימי חג הפסח, השניים מנסים למצוא לעצמם פינה קטנה של יציבות בתוך מציאות שבה כמעט שום דבר אינו יציב.
פרסומת
הסרט, שמצולם כולו מנקודת מבט של נערים, מציג את גיל ההתבגרות לא כרגע של גילוי עצמי גדול, אלא כתקופה מבולבלת שבה לפעמים פשוט מנסים לשרוד את היום הבא. אמיר מתקשה לדבר על מה שעובר עליו או לבטא את רגשותיו, ולכן הרבה מהסרט מתקיים דווקא בין השורות: במבטים, בהתנהגות שלו מול אנשים אחרים ובניסיונות שלו להעמיד פנים שהכל בסדר. יובל שני מתעניין פחות באירועים הגדולים, אמירה פוליטית מסובכת יתר על המידה או אפילו במשברים דרמטיים. הוא מתעניין יותר בהשפעה של הבוגרים על הנפש של הדמויות הצעירות. במובן הזה התוצאה מאוד אמינה וישירה, כמעט כמו סינמה וריטה, מעין מראה מרושעת על איך הדור הצעיר מתבגר בישראל של 2026. אליהו (אמיתי שולמן) הוא ללא ספק הדמות המרתקת ביותר ב"מכולת", גם אם על הנייר הוא לא הגיבור הראשי. דרך אליהו, יובל שני מצליח לגעת במקומות שלא הצליח לגעת דרך אמיר. נער שמנסה להבין את עצמו, הן מבחינת מגדר והן מבחינת גבריות, בתוך סביבה שלא באמת מאפשרת לו להיות מי שהוא וקוראת לו "הומו" יותר מפעם אחת. זה מגיע בניגוד לשלום (אדם גבאי), שמייצג עבור אמיר מודל אחר לגמרי של גבריות - מוחצן, כוחני ובטוח בעצמו. אליהו (טאקו) מציע אפשרות הפוכה: רגישות, פגיעוּת וחיפוש אחר קרבה במקום שליטה. שני הקצוות האלה משפיעים ישירות על הדרך שבה אמיר תופס את עצמו ואת הגבר שהוא רוצה או לא רוצה להפוך להיות.
הבעיה היא שבשלב מסוים אליהו כמעט משתלט על הסרט. אף שהסרט אמור להתמקד במסע של אמיר, נדמה שהעניין האמיתי של שני נמצא דווקא בו. הסודות שלו, הקונפליקט הפנימי שלו והאופן שבו הוא מתנהל מול העולם מעניקים לו עומק רגשי שהופך אותו לדמות שקשה יותר להוריד ממנה את העיניים. דווקא משום שהוא אינו מוצג כ"גיבור" קלאסי, אליהו הופך לאחת הנקודות החזקות והבלתי נשכחות של הסרט.עם זאת, "מכולת" הוא גם סרט שמייצר מרחק מסוים מהצופה. יש בו הרבה רגעים יפים ואפילו חזקים מאוד, אבל התחושה היא שלא כל הבחירות שלו מתחברות לכדי חוויה שלמה. הסרט דורש סבלנות רבה ומעדיף להתקדם באמצעות תחושות ולא באמצעות התפתחות עלילתית ברורה. עבור חלק מהצופים זו תהיה נקודת חוזק, אך עבור אחרים היא עלולה להפוך את הצפייה למעט מתישה. הסרט מצליח להעביר אווירה מאוד מסוימת, אך לפעמים נדמה שהוא מתעניין יותר ביצירת אותה אווירה מאשר בבניית סיפור דרמטי שסוחף לאורך זמן. "מכולת" בהחלט אינו סרט שמזלזל בקהל שלו, אבל לפעמים מרגיש שהוא מצפה מהצופה להשלים יותר מדי חלקים בעצמו.מבחינה טכנית, מדובר בסרט בכורה מרשים מאוד. הצילום של מאי עבאדי גרבלר מצליח להפוך את ירושלים למרחב חי אך מרוחק, כזה שמרגיש בו- זמנית נוף מוכר וזר. עידו טאקו מוביל את הסרט עם משחק מאופק ומדויק, ומצליח להעביר הרבה דרך שתיקות והבעות קטנות, אבל הוא גם קצת יותר מדי מכני. נדמה ששני ניסה להעביר את הביישנות של הדמות אבל זה לא תמיד עובד והסצנות בינו לבין סוול אריאל אור מרגישות מבוימות מדי. עם זאת, יש כימיה לא קטנה בין אמיתי שולמן לטאקו, מה שעושה את הסצנות ביניהם לטובות ביותר בסרט. מוריס כהן, כהרגלו, כריזמטי ונהדר, כמוהו גם הילה וידור. בסופו של דבר, "מכולת" הוא סרט עם הרבה כישרון ורגישות, אבל גם כזה שיכול להיות מאתגר עבור הצופה הממוצע.
מכולת - YOUTHFUL GRACE
סרט ישראלי מעניין ומרגש, שהוא כתוב היטב, משוחק מדהים. אני נהנתי מאוד אבל הייתי לבדי באולם. לפי הביקורות, ניראה שזה לא מתאימה לכל אחת.
"אותנטי וכואב"
שלח/י
עידו טאקו
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות