יצירותיו הקולנועיות של גיירמו דל טורו, איש הקולנוע המקסיקני, עוסקות בדרך כלל בעולמות פנטסטיים וסרטיו השונים משתייכים לז'אנר האימה בדרך כלל. הוא כבר הגיש לנו אדפטציות קולנועיות לגיבורי על כגון "הלבוי" ו "בלייד", אבל הוא גם יצר סרטי אימה תקופתיים בעלי נופך פוליטי וחברתי כגון "המבוך של פאן" ו"ילדים של אף אחד" לצד סרטים מסחריים יותר, ביניהם "מימיק", "פסיפיק רים" (רובוטים נלחמים במפלצות) וכמובן הדרמה הרומנטית הגותית, "קרימזון פיק". נראה שסרטו החדש "צורת המים", המועמד ל-13 פרסי אוסקר, הוא זיקוק מושלם ליצירתו של דל טורו, המביא למסך הגדול גרסה הוליוודית קלאסית למבוגרים בלבד של "היפה והחיה"."צורת המים" הוא לא רק סיפור אהבה קסום ועמוס נוסטלגיה, אלא גם סרט פנטזיה אפל ובוגר הנוגע בז'אנר האימה. סרט שרק דל טורו היה מסוגל ליצור בעזרת הסגנון הקולנועי העשיר הייחודי אך ורק לו. רק הבמאי הזה מסוגל לקחת סיפור בנאלי שנראה כבר על המסך הגדול ולהפוך אותו ליצירה בעלת עושר תרבותי, פוליטי, חברתי עם מבע קולנועי בעל עומק רגשי שכל בניית פריים וכל תנועת מצלמה יכולה להיות בעלת רבדים פוליטיים נוקבים. את הפורטרט על סיפור האהבה הבלתי אפשרי בין שתי הדמויות הראשיות הוא בוחר לספר מנקודת מבטם של שלושה גברים אאוטסיידרים.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
כל אחד מהם, כמו גיבורי הסרט, מייצג את השונה והזר בחברה האמריקאית המערבית הלבנה שדורשת הצטרפות מלאה לשרות האג'נדה הקפיטליסטית ולכל אחד מהם נקודת מבט שונה לחלוטין על סיפור אהבה, נקודת מבט שנובעת גם מעולמם האישי. העלילה מתרחשת בשנות החמישים בשנותיה הראשונות של המלחמה הקרה, בזמן הופעתה של הטלוויזיה ודעיכתה האיטית של אמנות הקולנוע. שלוש הדמויות הן ההומו המבוגר שחי בתקופה שלא מכירה בו ורואה אותו כיצור מסוכן, המרגל הרוסי שמסרב לפגוע בנכס ובוגד במולדת שלו והגבר האמריקאי הלבן המאבד את עצמו לדעת, כאשר הוא רואה נשים ואפרו-אמריקאים זוכים לפה והשפעה.אלו שלוש נקודות מבט שונות על אותו סיפור אהבה בין מנקה אילמת במבנה צבאי סודי של ממשלת ארה"ב ליצור מים מסתורי מנהר האמזונס שהילידים ראו בו אל, אך הוא נלקח על ידי הצבא האמריקאי בשבי. שני השחקנים שהם הלב סוחט הדמעות של הסרט הם השחקנית הבריטית סאלי הוקינס והשחקן הקבוע של דל טורו, האיש ושלל המסכות ובגדי הגוף דאג ג'ונס. בין השניים מתפתח רומן ללא מילים, רק תנועות ידיים, צלילים, הבעות פנים, כימיה שהיא מעבר לשפה, שאחרים יספרו את הסיפור שלהם, אבל רק הם יודעים באמת מה עובר עליהם.
לא סתם הסרט זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה 2017 , בשני פרסי גלובוס הזהב
ומועמד ל-13 פרסי אוסקר ביניהם הסרט הטוב ביותר, הבמאי, השחקנית, שחקן המשנה, שחקנית המשנה, התסריט המקורי ועוד. מדובר בסרט שהוא על דורי. נכון שהוא מתרחש בשנות החמישים של המאה ה-20 אבל הרגשות והרעיונות שלו הם נצחיים.
צוות שחקני המשנה של הסרט הופך אותו לחוויה מסעירה מהרגיל ולעיתים הם אף מצליחים לגנוב את ההצגה מהצמד הרומנטי. מייקל שאנון כאיש הצבא הקשוח, מייקל סטולברג כמדען רוסי בעל סוד, ריצ'ארד ג'נקינס כצייר הומו שפוטר מעבודתו בחברת פרסום ואוקטביה ספנסר כאשת סודה של אלייזה אספוסיטו גיבורת הסרט, בגילומה הצ'פליני של סאלי הוקינס. כולם, תחת הבימוי הקפדני והמושלם מבחינה ויזואלית של דל טורו, הופכים את "צורת המים" לחוויה מסעירה ומרגשת במיוחד שכל כולה אהבה לעולם הקולנוע הקלאסי ולמין האנושי על יתרונותיו וחסרונותיו.
סרט חביב על נערה אילמת שמתחברת ליצור מפלצתי, לפחות כלפי חוץ, ומצילה אותו מהרוצים להרע לו. סיפור המסגרת מחמם לב, אנושי מאוד, ובעל מוסר השכל, על היחס לשונה ולאחר. אבל הביצוע בעייתי. הסרט לא סוחף, הוא איטי ולא מלהיב, וגם ארוך מאוד (כשעתיים). בעבר סיפרו סיפורים דומים בצורה טובה יותר, בעיקר עולה בזיכרוני "איש הפיל" המופתי.
אבל סרט זה זכה באוסקר לשנת 2017. זה אינו מפתיע אותי. כבר מזמן זכייה באוסקר לא מציינת עבורי סרטים טובים באמת. בשנים האחרונות היו סרטים רבים שזכו ואני לא הערכתי מאוד.
ועדיין, כאמור, זה סרט חביב וראוי. גם הסיום שלו מרשים מאוד ומרגש. כך שאפשר לראות, אבל לא הפסד גדול אם לא.
מבחינה ויזואלית זהו סרט מצוין ומרשים. שימוש בצבעים כמוטיב מוביל בסרט אבל העלילה עצמה לא מספיק עמוקה, לא מספיק מושכת,מתקדמת מהר מידי בלי סיבה מוצדקת. לעיתים סצנות קיטשיות יתר על המידה. הסרט נותן תחושה שמאכילים את הצופה בכפית. זה לא סרט גרוע אבל בהחלט לא סרט לזכיה באוסקר.
שלח/י
אוקטביה ספנסר
סאלי הוקינס
ריצ'רד ג'נקינס
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות