המחזאי האמריקאי אוגוסט וילסון, נולד לאם שחורה ואב לבן בשנת 1945. הוא זכה פעמיים בפרס הפוליצר למחזה הטוב ביותר על "גדרות" ו"שיעור פסנתר", שגם הפכו לסרטי קולנוע זוכי פרסים. עכשיו באדיבות נטפליקס והמפיק דנזל וושינגטון, מגיע מחזה נוסף של אוגוסט אל הקהל הרחב בכל רחבי העולם, "הבלוז של מא רייני" שעלה על במות התיאטרון בשנת 1982 וזוכה לאדפטציה קולנועית מקצועית באדיבות במאי התיאטרון זוכה פרסי הטוני, ג'ורג' סי וולף. על אף חשיבותו של וילסון, כמחזאי איכותי ופורץ דרך, התיאטראות בישראל לא מצאו לנכון ליצור אדפטציות ישראליות עם שחקנים אתיופים לדוגמה. ככה שיש לנו מזל ששחקנים חשובים ומשפיעים כמו דנזל וושינגטון וויולה דיוויס דואגים להפוך את מחזותיו לסרטים כך שנוכל גם אנו ליהנות מהם.ויולה דיוויס זכתה בשנת 2016 בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, על תפקידה בסרט "גדרות" שדנזל וושינגטון ביים והפיק. כוכב הקולנוע זוכה שני פרסי האוסקר, גם הפיק את "הבלוז של מא רייני" שבו דיוויס משתתפת בתפקיד הראשי. דיוויס היא בין השחקניות הבודדות שזכו גם בפרס הטוני, גם בפרס האמי וגם באוסקר ואני די בטוח שהיא עוד תזכה למועמדות כלשהי על התפקיד המרשים שלה כמי שנחשבה לאמא של הבלוז והייתה כוכבת על אי שם בראשית המאה ה-20. מא רייני ידעה שהיא חייבת לעמוד על שלה מול הסוכן הלבן, מנהל האולפן הלבן והנגנים השחורים שחלקם ניסו לחתור תחתיה. היא לא עשתה חשבון והייתה גם ידועה במערכות היחסים שלה עם נשים בתקופה שזה ממש לא היה נהוג. דיוויס בנוכחות מרשימה נטמעת בתוך הדמות עבת הבשר.
פרסומת
מא רייני היתה פמיניסטית עשרות שנים לפני המהפכה הפמיניסטית. אשת עסקים, אמנית שידעה את שוויה וכוחה. כנראה גם מתוך משחקי הכוח והצורך להתקיף את כל מי שחושב אחרת ממנה, היא איבדה אופציות להתקדם ולהתפרסם אף יותר מבת חסותה, התלמידה שלה והמאהבת, בסי סמית', שבסופו של דבר הפכה למפורסמת וגדולה ממנה. אבל עם כל הכבוד למא רייני ולוויולה דיוויס הצוללת לתוך הדמות המורכבת, הסרט הזה עתיד להיזכר דווקא בזכות שחקן המשנה שלו, צ'דוויק בוזמן.בוזמן שנחשב לשחקן איכותי שבקריירה הקצרה שלו גילם אנשים משפיעים בהיסטוריה האפרו-אמריקאית כמו ת'ורגוד מרשל, עורך דין לזכויות אזרח שהפך לשופט עליון. הוא גילם את שחקן הבייסבול האגדי, ג'קי רובינסון, שהיה שחקן הבייסבול השחור הראשון בקבוצה לבנה, בסרט "42" וגם את הזמר והאגדה, ג'יימס בראון בסרט "Get on Up". למרות שגילם אושיות חשובות בהיסטוריה השחורה האמריקאית, בוזמן זכה לתהילת עולם דווקא בתפקיד גיבור העל "הפנתר השחור", בשני סרטי "הנוקמים" האחרונים, "קפטן אמריקה – מלחמת האזרחים" וכמובן בסרט "הפנתר השחור".
בוזמן צילם את הסרט כאשר הוא כבר יודע שמחלת הסרטן משתוללת בגופו. למרות המראה השדוף והחולני, האנרגיות שלו צעירות ומסעירות. בוזמן מספק כאן את הופעת חייו. הוא מגלם את דמותו של נגן החצוצרה הצעיר, ליווי. דמות הנושאת איתה מטען כבד של היסטוריה אלימה ומטען רגשי טראגי והרסני שייחשף במונולוג מצמרר ורב עוצמה באמצע הסרט. בוזמן מוכיח בסצנות אלו עד כמה הוא היה מוכשר. המונולוגים התוהים בנוגע לקיומו של אלוהים, לאור ההיסטוריה הטראגית של קורבנות וניצולי העבדות זוכים לרובד נוסף כאשר הם נאמרים על ידי בוזמן, שככל הנראה כבר ידע שהוא לא עתיד לשרוד את המחלה.העלילה מתרחשת בשנת 1927, כמעט כולה בשני חדרים בתוך אולפן הקלטות בשיקגו, ביום החם ביותר של השנה. כפי שחם בחוץ כך גם חם בפנים ומתנהלים מאבקי כוח בין זמרת הבלוז האגדית למנהליה הלבנים ובין ליווי הצעיר והיהיר למא רייני הוותיקה והעקשנית שמסרבת להקשיב לקולות של המוזיקאים הצעירים והחדשים. שני החדרים החמים, פיסית ונפשית, הופכים לשדה קרב מוזיקלי, פילוסופי, עדתי, חברתי, סוציאלי עם מטענים היסטוריים ופסיכולוגים שבלתי אפשרי להתגבר עליהם. מאחר ומדובר במחזה, מרבית ההתרחשות היא מונולוגים ודיאלוגים. אוגוסט כתב את הטקסטים שלו כאילו המילים והמשפטים הם חיילים בקרב, וכל הופעה בסרט הזה פוצעת ושורטת את הנפש.החיסרון המרכזי של הסרט הוא דווקא הבחירה בבמאי התיאטרון המוכשר, ג'ורג' סי וולף. הוא מצליח להוציא מצוות השחקנים הופעות מעולות, אך איננו מצליח ליצור אדפטציה שהיא מעבר למחזה מצולם היטב. התוצאה היא אדפטציה קולנועית שמרנית, החוששת לקחת את המחזה ולהפוך אותה לאירוע קולנועי גם מבחינה ויזואלית. בסופו של דבר "הבלוז של מא רייני" ייזכר כשירת הברבור של צ'דוויק בוזמן, וכנראה יספק לשחקן המוכשר את המועמדות הראשונה והאחרונה שלו לאוסקר.
"משחק מרשים"
שלח/י
ויולה דייוויס
צ'דוויק בוזמן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות