לאחר שהוליווד העלתה באוב את המשפחה המורבידית הידועה "משפחת אדמס" בסרט אנימציה, היה זה ענין של זמן עד שסרט ההמשך יעלה לאקרנים. משפחת אדמס מסמלת את המשפחה האמריקאית הטיפוסית רק בגרסה אפלולית, מאגית ומוזרה יותר. קריקטורות המשפחה צוירו על ידי צ'ארלס אדמס לפני תשעים שנה ובאופן מפתיע לא עבר עליהן הכלח. הקריקטורות עברו למסך הקטן בסדרה הטלוויזיונית המצליחה ולמסך הגדול עם שני סרטים ידועים, הראשון יצא בדיוק לפני 30 שנה.לפני שנתיים יצא בבתי הקולנוע סרט האנימציה הראשון אודות המשפחה, בו הצופים התוודעו לדמויות השונות במשפחת אדמס: גומז הרומנטי, מורטישה האפלולית, וונסדיי האדישה, פגסלי השובב, דוד פסטר הילדותי והדודן השעיר והכריזמטי איט. העלילה סבבה בעיקר סביב בעיות הילדים וונסדיי ופגסלי שמנסים למצוא את מקומם בבית הספר ובתא המשפחתי והמסר העיקרי של הסרט עסק בקבלת השונה.
פרסומת
גם הסרט השני סובב סביב הילדים, ומתעסק בעיקר בוונסדיי שנמצאת בגיל ההתבגרות. היא ילדה סקרנית וחכמה שמתעניינת בעיקר במדע, חשה סלידה ממשפחתה וממשיכה להתעלל באחיה הקטן והשמנמן פגסלי. העלילה של הסרט נפתחת ביריד מדע בו מציגה וונסדיי שיקוי שיכול למזג בן תמותה עם תכונות של בעל חיים. דוקטור סטריינג', המדען שאחראי על התחרות, מתלהב מעבודתה ומציע לה לעבוד יחד. וונסדיי מסרבת בטענה כי מדובר בסוד משפחתי שאסור לה לחשוף.באופן מפתיע מספר ימים לאחר מכן מגיעים נציגים מטעמו של הדוקטור למשפחת אדמס בטענה כי וונסדיי היא בתו האבודה. תחילה גומז ומורטישה מתעלמים מטענתם. אך לאחר שהם מגלים כי דוד פסטר החליף בין כל התינוקות באותו הלילה, מתגנבת תהייה מסוימת. בעקבות המידע החדש והתחושה כי ילדיהם עסוקים ולא מתפנים אליהם, מחליטים גומז ומורטישה לצאת לטיול משפחתי בקרוואן ברחבי אמריקה. אך נציגיו של ד"ר סטריינג' ממשיכים לעקוב ולרדוף אותם. האם יתגלה כי וונסדיי אינה חלק משושלת אדמס? הסוף כצפוי משעשע ומטורלל.
הרעיון העלילתי בנוגע לזהות הוריה של וונסדיי הוא מופרך למדי, שכן היא העתק מדויק של אמה. כמו כן, הרהוריה של וונסדיי לגבי השתייכותה המשפחתית לא מספיק מעמיקים. ניתן היה להוסיף הבזקים על ילדותה בצל המשפחה על מנת להעמיק את תחושת התבדלותה. בנוסף, דמויותיהם של שאר חברי המשפחה שטחיות מאוד – תחושותיהם של הוריה מאוד מינוריות לגבי המצב, דוד פסטר מופיע בעיקר באנקדוטות הומוריסטיות והתסכול שהוא חש ממצבו הרומנטי כמעט ולא מובע. דווקא סקרנותו של פגסלי מבנות מורגשת, אך ניתן היה להרחיב על תסכולו ממצבו הרומנטי. את שרביט הבימוי לקחו על עצמם שוב גרג טירנן וקונרד ורנון ("מסיבת נקניקיות") שאחראים על הקצב המהיר של הסרט ושמים בעיקר דגש על אנקדוטות הומוריסטיות שגורמות לגלי צחוק בקרב הילדים.על הבעיות התסריטאיות והרדידות, חברת "סיינסייט סטודיוס" מחפה בעזרת אנימציה מרשימה. ליהוק המדבבים בגרסה הישראלית הוא מצוין. הכימיה בין מתי אטלס כגומז וזוהר מידן כמורטישיה עוברת יפה בדיבוב ומונה מור שמדבבה את הסבתא היא פשוט ליהוק מושלם. ההחלטה לתת שוב לג'ף דאנה ("הדינוזאור הטוב") להיות אחראי על הפסקול מוכיחה את עצמה שוב. השירים מתמזגים עם הקו העלילתי הפרוע ותורמים לקצביות הסרט.הסרט מכיל בידור רב לצד מסרים חינוכיים. הוא דן בקבלת השונה, בחיבור משפחתי אמיץ למרות השונות בין כל חברי המשפחה ומציג שימוש באמצעים אחרים במקום באלימות. אחת הסצנות היפות היא כשוונסדיי נכנסת עם לרץ' לפאב ומבקשת ממנו לעשות את המתבקש עם ידיו הקרות ובניגוד למצופה לרץ' מנגן בפסנתר וגורם לאופנוענים הקשוחים לרקוד במקום להרביץ. בשורה התחתונה: הרפתקה מצחיקה ובעיקר מבדרת לילדים.
"בידור מורבידי"
שלח/י
שרליז ת'רון
אוסקר אייזק
קלואי גרייס מורץ
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות