עלילת הסרט "נאמנות" מגוללת את סיפורו האמיתי של פרנאן איבוטאן, לוחם מחתרת צרפתי קומוניסטי, יליד אלג'יר הכבושה תחת השלטון הצרפתי של שנות ה-50. איבוטאן פוגש בהלן, אם חד הורית פולנייה שברחה בעצמה מהקומוניסטים בפולין פוסט מלחמת העולם השנייה. השניים מתאהבים ולמרות פערים אידאולוגיים, מתחתנים לבסוף. הלן אף עוברת יחד עם פרנאן לארץ מולדתו, אלג'יר, אך עדיין לא יודעת כמה עמוק נמצא בעלה בתוככי המאבק לשחרורה מידי הצרפתים. כאשר פרנאן מואשם בהטמנת פצצה במפעל בו הוא עובד ובסיכון חיי אדם, הלן מתייצבת לצידו עד הסוף הבלתי נמנע.זהו סיפור שסופר לא פעם ולא פעמיים על לוחם חופש אמיץ שמוכן לסכן את חייו בעבור המטרה האידאולוגית אליה הוא שואף להגיע ועל אהובתו שמצטרפת למאבק בעל כורחה, גם במחיר חייה שלה עצמה. סיפורים שכאלה נועדו לתת השראה, אך גם לספר סיפורים שלא תמיד צפים על פני השטח והפעם במוקד הסרט נמצאת צרפת – המדינה שלכאורה מקדשת את חופש הביטוי וחירות הכלל, אך בסרט זה מתגלים אל מול עינינו מעשים זוועתיים שנגרמו לתושבי המושבה האלג'יראית ובפרט לאזרחים הערביים אשר סבלו מרדיפות, גזענות, רמיסת זכויות אדם, כליאת שווא ולבסוף הוצאות להורג בגיליוטינה.
פרסומת
העלילה מתנהלת בשני קווים נפרדים: האחד מספר את סיפור אהבתם של הלן ופרנאן שקדם לכל האירועים בסרט והשני מתקיים בזמן בו פרנאן כבר נתפס ומועמד לדין, בזמן שהלן מנהלת מאבק אל מול הרשויות. המשחק לא תמיד משכנע ונראה שהמאבק של הלן (ויקי קריפס,"חוטים נסתרים"), אישה שמוכנה להקריב הכל בעבור החופש של בעלה, איננו פורץ גבולות ומעורר הדים. הלן היא עוד אחת בקהל בבית המשפט, אין לה משקל בהחלטות בית הדין ובדיונים פנימיים היא בקושי מקבלת יחס.פרנאן (וינסנט לקוסט, "במיטה עם ויקטוריה") מקבל משקל יתר כי זהו הסיפור שלו, אבל דווקא כאן הסרט חוטא למטרה. הרי שבכל יצירה שכזו דווקא הצלע התומכת היא זו שמניעה את העלילה ויוצרת שינויים. במקרה הזה, אף אחת מהדמויות איננה מרגישה משמעותית ואי אפשר להגדיר שיא כזה או אחר. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. בעיבודים קולנועיים לאירועים שהתרחשו במציאות הסיפור שקרה במציאות מהווה נדבך הנוסף וישנן תוספות לסיפור זה שמכניסות את הצופה לריגוש. דבר החסר בסרט זה ולכן התוצאה איננה מפתיעה כלל.
ניתן לציין לחיוב את הצילום האינטימי. הדמויות תמיד קרובות אחת לשנייה ואי אפשר להטיל ספק באהבה של הלן לפרנאן ולהפך וגם בנאמנות של פרנאן למחתרת ולמאבק שלו בשלטון הצרפתי. הוא נותן את כל כולו, בדיוק כמו שהלן נותנת לפרנאן את כל כולה. הלן זונחת עקרונות ומאמצת חדשים אך כאמור – כל זה לא מספיק ולא משכנע. הבמאי לייה קיסטראן מביים את הסרט כהלכה, ועדיין הסרט היה צריך להיות פחות נוגה ויותר חודר לעצמות, פחות אנמי ויותר מרגש ובאופן כללי – הרבה יותר מעניין.בבסיסו, "נאמנות" הוא סרט על אהבה. אנשים שנאמנים לאהבתם, למולדתם ולמאבק הצודק שלהם בכל דרך אפשרית ועל אהבתם אחד לשנייה, אבל הוא לא מצליח להניע את הצופה, לרגש וליצור סימפתיה מתבקשת במצבים האלה וחבל.
נאמנות (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות