רובוטריקים: עליית החיות ביקורת סרט

כבר 16 שנה שסדרת סרטי הרובוטריקים המבוססת על הזיכיון המשותף של חברות הצעצועים ״טקארה״ היפנית ו״הסברו״ האמריקאית נמצאת איתנו. היא החלה בשנת 2007 עם סטיבן ספילברג כמפיק ראשי ומייקל ביי כבמאי שהמשיך לעוד 4 סרטים שכולם היו שוברי קופות גדולים. אך אם הסרט הראשון התקבל בביקורות מעורבות, ארבעת סרטי ההמשך כבר זכו לקטילות ולביקורות נוראיות על ידי רוב המבקרים וגם על ידי חלק גדול מהקהל שחוסר העלילה המשווע בשילוב סגנון הבימוי והעריכה ההיפר-אקטיביים והפומפוזיים של ביי הצליחו להתיש אותו ככל שהסדרה התקדמה.לאחר שהסרט החמישי בסדרה ״רובוטריקים האביר האחרון״ היה הראשון להפסיד לאולפנים כסף, ב״הסברו״ החליטו שנמאס להם, ביקשו יותר שליטה יצירתית בנעשה, הזיזו את מייקל ביי ממלאכת הבימוי למלאכת ההפקה והחלו לעבוד עם צוות חדש של אולפני פראמאונט כדי לתכנן את עתיד סרטי הלייב-אקשן של הרובוטים שלהם. הסנונית הראשונה הייתה בשנת 2019 עם "באמבלבי" של הבמאי טראוויס נייט - סרט קטן יותר שבחר להתמקד בפחות דמויות ובסיפור עם מרכז רגשי והזכיר את סרטי החיפושית השובבה הקלאסיים ולהיטי שנות 80 כגון "אי.טי", "נווט מכוכב אחר" וגם את "תקלה מופלאה". הביקורות הטובות עזרו ל״הסברו״ לחדד את ההבנה שאולי עדיין אפשרי להציל את הזיכיון. הסרט החדש "רובוטריקים: עליית החיות" מתחיל בקרב המתנהל מאות שנים לפני שחר האדם, כאשר יוניקורן, כוכב לכת הניזון מאכילתם והשמדתם של כוכבי לכת אחרים, שולח את סקורג' (פיטר דינקלג׳) מנהיגם של הטרורקונים (רובוט משודרג וקטלני) להשיג עבורו מפתח המאפשר לפתוח חורי תולעת ולטייל בזמן ובמרחב. על המפתח שומרים קבוצת רובוטים דמויי חיות הנקראת מקסימלים, אשר בורחים לכדור הארץ עם המפתח בהוראת מנהיגם אופטימוס פרימל (רון פרלמן). במעבר חד לברוקלין בשנת 1994, בן האנוש החדש שאמור להוביל את השלב החדש של הסרטים הוא נח דיאז ( אנתוני ראמוס, כוכב ״המילטון״) חייל לשעבר ומומחה אלקטרוניקה הזקוק נואשות לעבודה. הוא מסכים לעזור לחברו האנטי-קפיטליסטי ריק לגנוב מכוניות יוקרה כדי להשיג מזומנים, אך מתברר שהפורשה הראשונה שהוא פורץ אליה היא רובוטריק בשם מיראז' שלוקח אותו למרדף משטרתי דרך רחובות ניו יורק. המפגש הראשוני בין נח ומיראז' (פיט דיווידסון) מזריק לסרט בדיוק את הליבה הרגשית שעבדה מצוין ב"באמבלבי". זהו רק תחילתו של סרט הרפתקאות שיוביל את גיבוריו לחצי הכדור הדרומי כדילהציל את העולם ולמנוע מסקורג' להגיע אל המפתח.על מלאכת הבימוי אמון הפעם סטיבן קייפל ג'וניור ( "קריד 2", The Land) בסרט הכי עתיר תקציב שביים עד כה, כאשר לראשונה היה צריך לשחות בעולמם של אפקטים ממוחשבים. משמח לגלות שהבחור צולח את המשימה בציון כמעט טוב מאוד ואם אני צריך לזרוק כאן הימור לא מבוסס, מספר סצנות הזכירו לי קטעים ספציפיים מסרטיו של ספילברג דוגמת "פארק היורה", "אינדיאנה ג'ונס" ו"דוח מיוחד" ויכול מאוד להיות ששפילברג כן היה מעורב ותרם מהידע שלו לבמאי הצעיר. מה שיעיר כל בלוטת נוסטלגיה אצל ילדי שנות ה-80 וה-90. לשם שינוי בסרט ה"רובוטריקים" הנוכחי הצופה יכול ממש להבין מי נלחם במי והקרבות בין הרובוטים משלבים כוראוגרפיה של אומנויות לחימה, כמו קונג פו, ג׳ו ג׳יטסו וג׳ודו וגם קרבות רחוב. העריכה אינה מהירה וקופצנית מדי כמו בסרטיו של ביי. המצלמה של הצלם אנריקה צ'דיאק יציבה לגמרי ולכל רובוט יש מספיק ניואנסים של נראות ותנועה שיבדילו אותו מהרובוטים האחרים. קטעי הפעולה המשלבים בין בני האנוש לרובוטים עשויים לעילא ומורגש שנעשה מאמץ רב לגרום לנו להאמין שהאנשים והמכונות נמצאים בתוך אותו חלל, בעיקר בקרב הסופי והמרשים של הסרט אשר הצליח לגרד את סף האפיות והריגוש של הקרב האחרון ב״הנוקמים סוף המשחק”.אם בכל הנוגע לאקשן אין תלונות, מי שמחפש עלילה מורכבת מדי בסרט על רובוטים חייזריים עלול שוב להתאכזב. העלילה די גנרית ושוב יושבת בנוחות על השבלונה של הצלת העולם מפני השמדה ועל כוחה של אחדות בין בני האדם והאוטובוטים, אבל לשם שינוי הפעם הסרט דווקא מרוויח לטעמי מצמצום העלילה לעומת סרטיו של ביי שלפעמים הכילו 7 עלילות מופרכות וכתובות רע במקביל ועוזר ליוצריו ולצופים להתהלך מנקודה א׳ לנקודה ב׳ מבלי ללכת לאיבוד ולהתמקד במטרה שלשמה התכנסנו - קרבות רובוטי ענק מגניבים.ההימור לחשב מסלול מחדש והמעורבות של הסברו באתחול סדרת הסרטים הזו בהחלט מוכיחים את עצמם. גם "באמבלבי" וגם "רובוטריקים: עליית החיות" מצליחים להביא איתם אנרגיה מחודשת, תוך כדי יצירת אווירה נוסטלגית המתכתבת עם סדרת האנימציה, ובעיקר מצליחים למצוא את האיזון הנכון בין רגש לבין אקשן שכמעט ולא היה קיים בחמשת הסרטים הראשונים. בהקרנה שבה נכחתי, הסצנה האחרונה בסרט ספגה מחיאות כפיים סוערות ממעריצי הסדרה, כאשר נרמז על כניסתו של זכיון נוסף אשר שודר בשנות ה-80 וה-90 והולך להשתלב בעולמם של הרובוטריקים וזה רמז נוסף לרצון העז שמעתה הסרטים יתכתבו הרבה יותר עם חומר המקור. בהחלט יש למה לחכות ולצפות בסרטים הבאים של הפרנצ׳ייז.