היקום של "לזמן את הרוע" ממשיך להתרחב, והפעם עם סרט ההמשך ל"הנזירה" הכושל. העלילה, שוב, לא מפתיעה, גנרית ופשטנית. במרכזה, השד ואלאק חוזר להטיל אימה על מנזרים וכנסיות ברחבי אירופה בדרכו להשיג חפץ עתיק יקר ערך (לא היינו בסרט הזה כבר?). הנזירה איירין (טאיסה פרמיגה) גם היא חוזרת כדי לחקור את מקרי המוות המחרידים יחד עם הנזירה הצעירה דברה (סטורם ריד).
אי אפשר להתייחס ל"נזירה 2" ברצינות. הסרט הזה ראוי לעלות לדיון רק בהשוואה לקודמו שהיה, בלשון המעטה, לא טוב. הפעם, הנזירה מטילה אימה על אמת והנוכחות שלה מבעיתה ברצינות בדקות המעטות שהיא נמצאת על המסך. זה סרט בינוני משכמו ומטה, לא מרשים, עם תסריט רדוד יותר מים המלח וסצנות רדודות עוד יותר. ככלל, תת הז'אנר העוסק בגירוש שדים ורוחות די מיצה את עצמו וקשה לחדש בו. מצד שני, "נגעת נרצחת" שעלה לפני כחודש וחצי לאקרנים הציע נקודת מבט אחרת על דיבוק והשלכותיו, אז כנראה שהכל בעיני המתבונן.
פרסומת
"הנזירה 2" הוא סרט גנרי. כל מהלך שדמות כזו או אחרת בוחרת לבצע צפוי כמו שרב ביום קיץ. בנוסף, נעשה בו שימוש יתר בשיטת ההפחדה הזולה ביותר בשוק של ז'אנר האימה: הג'אמפ סקרס. השיטה הזו הפכה לפופולרית לפני שנים רבות, אבל רובנו התבגרנו מאז ומצפים לסרט אימה שיאתגר אותנו. אולי "הנזירה 2" לא שואף להיות סרט מתוחכם יתר על המידה אבל יש כאן מספיק חומרים לעבוד איתם כדי לנסות, אליצור פיצ'ר ראוי יותר לצפייה ופחות כזה שמזלזל באינטליגנציה של הצופים.
הסיפור של הנזירה מתרחש סביב כנסיות, נזירות ואנשי דת, אבל אין לכך שום משמעות. אפילו לדקה אחת בלבד הסרט אינו מנסה לגעת בשום נושא שעלול להביא את צופיו לחשוב קצת. "מגרש השדים" היה סרט אימה משובח לא רק בגלל הקריפיות והאיפור העשוי לעילא. הוא השכיל לעסוק בנושא האמונה על כל רבדיו והשילוב עם ז'אנר האימה הפך אותו לקלאסיקה העל זמנית שהוא. אני בטוח שאם יוצרי הנזירה היו מנסים להעלות שאלות מהותיות ולשלב סצנות מפחידות באמת, שכתובות היטב, היינו יכולים לקבל תוצר הרבה יותר ראוי מארוחת המיקרו המופשרת הזו.
אז האם סרט ההמשך הזה עדיף מקודמו? בוודאי. הוא הרבה יותר אפקטיבי ובגבולות הרחבים של ז'אנר האימה הוא עושה, לעתים רחוקות, עבודה לא רעה (שוב, ביחס לקודמו). ובכל זאת, זה סרט מאוד מוגבל ביכולותיו, בעיקר במכנה המשותף הנמוך ביותר – להפחיד. ובנישה הזו הוא כושל בענק.
בסופו של דבר המספרים מדברים בעד עצמם, וההצלחה הקופתית של "הנזירה" (המרוויח הגדול מבין כל סרטי "לזמן את הרוע") הביאה את היוצרים להפקתו של ההמשכון הנ"ל, שצפוי לעשות קופה לא רעה גם כן, ולהמשיך להפיח חיים ביקום הקולנועי הזה.
שם: ר.גיל: 21למען האמת, את הראשון אהבתי יותר מהשני. הבעיה בסרט השני היא שחסר "בשר" לסרט. כלומר, הוא עשוי בצורה טובה, עם צילום נהדר של טריסטן נייבי ובימוי משובח של מייקל צ''אבס. העלילה כן מצליחה לסחוף אך אציין בשנית, את העובדה שקצת יותר מחשבה הייתה מציבה אותו בליגה של הקודם לו.
שם: תומר חמיגיל: 45וואו מרעיד משהו מהנה באופן ההפחדה אמנם צפוי לאוהבי הז''אנר אבל שווה כל דקת צפיה
שם: רועיגיל: 30לדעתי מבקרי הקולנוע עשו עוול לסרט. נכון, העלילה שלו דלה, אין טוויסטים מעניינים ואין פיתוח של הדמויות, אבל בסוף מדובר בסרט אימה ולא בסרט של כריסטופר נולן. לא באתי עם ציפיות אך למרות זאת הסרט מצליח לספק לא מעט קטעי ג׳אמפ סקיירס אפקטיבים, סצנות מותחות ואפילו עניין בלא מעט קטעים מהסרט. ברור שזה לא משתווה לסרטי אימה כמו לזמן את הרוע, אך זה לא מתיימר להיות סרט כזה והוא בסך הכל בא לספק שעתיים של סרט קליל, ואפילו שמעט טראשי, מצליח לגרום לאי נוחות ולבהלה שסרטי אימה אמורים לגרום.