ז'אנר האימה לאורך העשור האחרון הביא איתו הישגים רבים, עם מגוון יוצרים מרקעים שונים שהצליחו להפוך ז'אנר לא מוערך לאחד שזוכה בפרסים/ אם זה בפסטיבל קאן דוגמת "טיטאן" ו"יופי מסוכן", לזכות בהערכת מבקרי הקולנוע דוגמת "תורשתי", "המכשפה" ו"שעת הנעלמים" או באוסקר כמו "תברח". לעומתם "קוף הדם" הוא לא סרט כזה, אלא אחד שנשען על יצירות מקוריות ומעתיק מהן בבוטות. הסרט הוקרן בשנה שעברה בפסטיבלי ז'אנר וקיבל תגובות מעורבות מצופים ומבקרים. כעת אולפני פרמאונט משליכים את הסרט לקולנוע בתחילת השנה, כשאין לו תחרות רבה עם סרטי אימה אחרים, לפחות עד שסרט ההמשך ל-"28 ימים אחרי" יגיע לבתי הקולנוע או סרט האימה הראשון של סם ריימי מזה 15 שנים.העלילה די פשוטה. זהו סרט מסוג קריצ'ר-פיצ'ר כלומר חיות, מפלצות וחייזרים למיניהם, שמאבדים שליטה ומתחילים לחסל את בני האנוש בסביבתם. כבר היו לנו תנינים, כרישים, פיראניה, נחשים, עכבישים ואינספור מפלצות וחייזרים. עכשיו אנחנו זוכים גם לסרט על שימפנזה מבוית בשם בן שלוקה בכלבת (כמו הכלב קוג'ו בסרט המבעית לפי סיפור של סטיבן קינג על כלב סן ברנרד ידידותי שהופך לרצחני). הקופיף החולה מתחיל לרצוח באכזריות את בני האדם בסביבתו.
פרסומת
לוסי (ג'ורג'י סקויה, "דקסטר: דם חדש") חוזרת לביתה בהוואי עם קבוצת חברים. הם לא יודעים שמצפה להם קוף אדם צמא לדם. אמנם הסרט אינו ארוך במיוחד (קצת פחות מתשעים דקות), אך הוא בכל זאת מרגיש הרבה יותר ארוך ממה שהוא באמת. התסריט של יוהאנס רוברטס ("טרף לילי"), שגם ביים את הסרט, לא עושה שום חסד לדמויות הרבות. הן לא זוכות להעמקה שגורמת לאמפתיה כלשהי מצד הצופים, ומשרתות רק כבשר תותחים עבור בן השימפנזה. עד שהאקשן מתחיל, עובר קרוב למחצית הסרט, כך שנדמה כי יוצרי הסרט עשו מאמצים כבירים כדי להאריך אותו.מה שנותר אחרי האקספוזיציה המייגעת הוא אוסף סצנות שבהן הדמויות צריכות להתחמק מהשימפנזה. הן מצולמות בצורה חשוכה במיוחד, כך שבאולמות הקולנוע ללא מקרנים חדשים ומטופחים יתקשו להבין מה מתרחש בסרט. בנוסף, ברמת התוכן, אלו סצנות שחוזרות על עצמן ומעתיקות את הרעיונות שלהן בבוטות מסרטים אחרים. למשל, שתי דמויות מתחבאות בארון ממש כמו ב"ליל המסיכות". דמות אחרת צועדת על זכוכית, וצריכה להוציא חתיכה מכף הרגל, כמו ב"אגם גן עדן". צילום ראשו של בן מתקרב לדמויות, כמו הזינומורפים בסדרת "הנוסע השמיני", זוכה לשימוש תדיר. אפילו הרעיון של קוף אדם שיצא משליטה נדמה כגרסה מנופחת של סצנה אחת מתוך "אין מצב" של ג'ורדן פיל. הסרט "קוף הדם" נטול יצירתיות או מקוריות כלשהי, והוא מבוסס כלולו על העתק הדבק מסרטים אחרים.
נקודת האור היחידה בסרט היא האפקטים בסצנות האלימות. בן השימפנזה הוא אדם בחליפה, כמו הזינומורף ב"הנוסע השמיני" הראשון, והשימוש בשחקן עושה טוב. אך מעבר לזה, האפקטים רחוקים מלהיות טובים. הסרט צולם באולפנים והמלאכותיות של התפאורה והסביבה מורגשת מאוד. בין אם זהו הצוק שעליו הבית נמצא או סצנות שבהן חילופי השוטים מדגישים את השימוש באמצעים כמו מסך ירוק. התסריט לא משכנע וכל השחקנים הצעירים לא אמינים. השחקן היחיד שבאמת בולט לטובה בסרט הוא השחקן זוכה האוסקר, טרוי קוטסור ("קודה") שמגלם את אביה החירש של לוסי. הוא היחיד שמרגיש אמיתי במוצר המזויף הזה שנקרא "קוף הדם".
סרט מעניין. הכיוון שלו מותח וסוחף וגם הקונספט מקורי באופן שכזה. נכון, יש לו חסרונות והוא מהסרטים שהרבה ירצו לקטול כי למה לא, אבל באמת שמי שישב בקולנוע וצפה בו, יכל להיות מרותק. מה שכן, לאוהבי בעלי החיים ייתכן ויהיה קשה לצפות בו.
סרט טוב, מותח ומבהיל.
הסרט מתחיל על 200 ישר עם סצינה מפחידה שהקוף רוצח את המטפל שלו. ואז רואים איך הכל התחיל, ההתחלה מאוד מהירה, מאוד מהר נכנסים לסיפור והקוף משתגע ומתחיל לתקוף את כולם. הסרט מסקרן ומפחיד, אבל לא מצליח לתת לצופה להתחבר לדמויות כי הרציחות מגיעות מאוד מהר ולא נותן זמן להכיר את הדמויות.
הוא מפתיע, מסקרן וגם קצת יוצא מהקופסא.
בסופו של דבר, מדובר על סרט רציחות יחסית רגיל אבל עם טוויסט, הפעם זאת דמות של קוף חמוד שהופך לרוצח, במקום בן אדם, מה שנותן לו ייתרון ואין פה שימוש בנשק.
הקוף בהחלט מצליח לאיים ולהפחיד.
לא סרט שייזכר לדורות, ולא מהפכני אבל בהחלט סרט מומלץ, אני נהנתי.
7 מתוך 10
קוף הדם (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות