ארגנטינה היא מדינה שסבלה וסובלת ממשברים כלכליים וחברתיים רבים לאורך ההיסטוריה שלה ובמיוחד זכורה לרעה תקופת החונטה הצבאית ששלטה במדינה לפני ארבעה וחמישה עשורים. הקולנוע הארגנטינאי (כמו הברזילאי) נוהג לא מעט לשלב ביחד עם דרמה גם נרטיבים של מחאה ומודעות חברתית שצצים ועולים במהלך הסרטים מעל פני השטח.הסרט" אדיוס בואנוס איירס" מתרחש בסוף שנת 2001, תקופה של משבר כלכלי שלאחריה תסבול המדינה מתקופה לא קצרה של אי יציבות שלטונית. בבואנוס איירס,להקת טנגו מנסה לשרוד וכשהזמר הראשי מחליט לעזוב את המדינה מנסים שאר החברים למצוא לו מחליף.
פרסומת
העלילה מתמקדת באחד מחברי הלהקה - זה שמנגן בבנדוניאון (מעין אקורדיון דרום אמריקאי). הוא מחליט לחזור למקורות ולהגר לגרמניה. הבת שלו לא מתלהבת וגם אמו לא בדיוק בעניין ובנוסף לכל הצרות מתנגשת במכוניתו נהגת מונית מוזרה שלא בדיוק רוצה לשלם לו עבור הנזק שגרמה למכוניתו.מי שראה דרמה רומנטית אחת או שתיים בחייו יודע בדיוק לאן תלך העלילה אחרי שנהגת המונית תתנגש ברכבו של הגיבור. אותה נהגת היא אם חד הורית שמגדלת ילד אילם, ובכלל נדמה שרוב גיבורי הסרט הם די אומללים ורק רוצים לשרוד במדינה שנמצאת בכאוס תמידי.
מה שמציל את הסרט מלהיות עוד קומדיה שגרתית הוא העיסוק של הבמאי ג'רמן קראל במצב הפוליטי במדינה ופס הקול המשלב שירי טנגו נהדרים. קראל מצליח לשחזר באופן מרשים את ימי הבלגן והמבוכה של ארגנטינה בתחילת המאה ה-21 ומראה שכולם, כולל אלו שלא רוצים להיות מעורבים, סובלים מהסיטואציה (כך, הסצנה הטובה בסרט לטעמי היא שחזור של הפגנה גדולה בבואנוס איירס שבה משתתף אחד מגיבורי הסרט).מוזיקת הטנגו המלנכולית, המזוהה עם ארגנטינה בכלל ועם בואנוס איירס בפרט, מהווה את ליבו של הסרט. נעשו סרטים רבים שעסקו בטנגו ושהמשילו בעצם את הריקוד והעוצמות שבו לחיי גיבורי אותם סרטים. בין אם מדובר על אמן טנגו בסרט "טנגו" של סאורה או רוצח שכיר בסרט "רוצח הטנגו" של רוברט דובאל או בבימאית המחפשת את עצמה בסרט "שיעור בטנגו" של סאלי פוטרקראל , בעזרת טקסטים נהדרים של התסריטאים סטפן פאוכנר, פרננדו קסטסט והוא עצמו, משתמש בטנגו כמשל לאומה מיוסרת שמדממת משחיתות שלטונית ומנסה לשמור על שמץ של אופטימיות. "אדיוס בואנוס איירס" אינו מתיימר לספק הגיגים מתוחכמים במיוחד, אבל בדרכו הצנועה והישירה הוא מצליח לכבוש את הצופה ולספק לו חוויה קולנועית מספקת.
אני מצתרפת לכל הביקורות הקודמות. סרו יוצט מן הכלל, נפלא, מקסים, מחמם את הלב, מאוד משעשעת ועם כתוביות באנגלית מה יכוליות יותר טוב.
שם:אלכסגיל:4002/10/2024 02:08:01
10/10
מועדון הסרט הטוב. ציון 10 לאחד הסרטים המרגשים של סתיו 2024. סיפורה המרגש של להקה שמחזיקה מעמד למרות שכל הסיכויים נגדה באחד מהמשברים הפיננסיים והפוליטיים הקשים ביותר שידעה ארגנטינה. הסרט מתקמקדברגעים קומיים יפים אך גם בטראגיים שעוברים הדמויות עם אהבה שזורה סביב הכל. הפסקול מהפנט, אחרי הסרט חפשו את שם הסרט ב Spotify לשמיעת הפסקול