"הטבעת" הוא פרויקט אישי יוצא דופן, המשלב סיפור משפחתי אינטימי עם היסטוריה. אדיר מילר, אותו אנו מכירים בעיקר כקומיקאי ושחקן (״רמזור״, ״צומת מילר״), לראשונה מביים ומביא למסך סיפור המבוסס על אירועים אמיתיים מחיי משפחתו. מילר חבר כבמאי לצמד האחים דורון ויואב פז (״הגולם״, ״תוכנית א׳״, ״ג׳רוזלם״) ויחד הם מציבים רף גבוה וציפייה כבר מהרגעים הראשונים של הסרט - ובהחלט ניכר שמדובר ביצירה שהושקעו בה מחשבה ומשאבים רבים.העלילה עוקבת חוזר בתשובה (מילר) שקשור לאמו ניצולת השואה ויולטה (תיקי דיין), המספרת תכופות בהרצאות כיצד הצילה את חייה ואת חיי תינוקה בעזרת טבעת זהב דקה. כשמצבה הבריאותי של האם מתדרדר, הוא מחליט לנסוע לעיר הולדתה ולחפש את אותה טבעת שהצילה את חייה. הוא פונה לבתו התחקירנית (ג'וי ריגר), איתה הוא ניתק קשר כבר שנים רבות, ומציע לה שייצאו למסע הזה יחד.
פרסומת
מבחינה הפקתית, הסרט הוא הישג מרשים. העיצוב האמנותי, הכולל תפאורה ותלבושות המשחזרים את התקופה ההיסטורית בצורה מדויקת, מבליט את תשומת הלב לפרטים הקטנים. הצילום מעצים את התחושות הדרמטיות ומעניק לכל סצנה איכות ויזואלית נהדרת. אין ספק שהפקה מושקעת שכזו היא נדירה בנוף הקולנוע הישראלי. אחד מהאלמנטים המוצלחים הבולטים בסרט הוא הפסקול, המלווה את הסיפור בצורה הרמונית. המוזיקה מצליחה להעצים את הרגש וליצור אווירה מתאימה, בין אם מדובר ברגעי מתח או בסצנות אינטימיות יותר. אם כי לעיתים נדמה שנעשה בו שימוש יתר.
השחקנים, ובראשם תיקי דיין, ג'וי ריגר ואדיר מילר בעצמו, מספקים כאן הופעות מרשימות במיוחד. דיין בדמותה של ויולטה מרגשת ומצליחה להעביר את כאב דמותה בצורה נוגעת ללב. ריגר מביאה עוצמה צעירה ומשכנעת. מילר בתפקיד האב, ארנון נובל, ממשיך להפגין את יכולות המשחק הדרמטי שלו (כקו המשך לסרטיו של אבי נשר, ״גן קופים״ ו״פעם הייתי״), מה שמוכיח את יכולותיו המגוונות. הוא מצליח להיכנס לנעליה של דמות מורכבת ולהעניק לה רבדים עמוקים של רגש ואמינות. נוסף על הקאסט הישראלי, נעשה שיתוף פעולה עם קאסט בינלאומי כמו פיטר לינקה (״להציל את מארק ווטני״, ״התופת״).
עם זאת, לא הכל מושלם ב"הטבעת". התסריט שגם אותו מילר כתב נוטה למונולוגים ודיאלוגים ארוכים מדי, צפויים, בנאליים ואפילו מעט בוסריים. היו מספר סצנות במהלך הסרט שהיה ניתן לקצר או לוותר עליהן, שאינן תורמות באופן משמעותי להתקדמות הסיפור. נקודות אלו פוגמות בזרימה הכללית של הסרט, שהיה יכול להרוויח מעריכה הדוקה יותר.מבחינת הסיפור, "הטבעת" מצליח לגעת בלב ולהעביר את תחושת התקופה ואת הקשיים שחוות הדמויות. בסיום הסרט מצורפים קטעי ארכיון עם סבתו של מילר, בהשראת הסרט. השילוב בין ההיבט האישי להיסטורי אמנם מרשים, אך לעיתים נדמה כי הוא מכביד על העלילה ולא מאפשר לה ״לנשום״. יש תחושה תוך כדי צפייה שהיה טוב אם היו עיניים פחות אישיות שבוחנות את התוצאה ועוזרות ליוצריו להגיע לתוצאה יותר קצבית ופחות פטפטנית.גם אם התוצאה אינה שלמה, "הטבעת" הוא סרט מרגש ומעורר מחשבה, שמדגים במידה רבה את הכישרון של אדיר מילר. זהו פרויקט אישי, שאפתני ואמיץ שמצליח לגעת בצופים בזכות משחק משובח, הפקה מוקפדת ומסר נוגע ללב. למרות הפגמים, מדובר ביצירה משמעותית ומרשימה בנוף הקולנוע הישראלי, שמומלץ לצפות בה ולהתרשם ממנה.
סרט אישי של אדיר מילר,אנושי,רגיש,מלא חן והומור ואהבה.סיפור על ניצולת שואה שהדור השלישי מחליט לברר אחת ולתמיד מה הסיפור המשפחתי הפרטי שלהם בתקווה שזה יעזור לחיבור הבין דורי.
אוברייטד. שיווק ופרסום אגרסיבי של סרט בינוני ומטה. הסרט נמרח כמו מסטיק. אם לא אדיר מילר, לא היינו שומעים על הסרט הזה.
בפעם הראשונה שצפיתי בו נרדמתי מרוב שהסרט היה איטי. הלכתי לצפות שוב כי הנחתי שנרדמתי מעייפות, אך בצפייה שניה הבנתי שנרדמתי כי הסרט לא מעניין.
"אישי ושאפתני"
שלח/י
ג'וי ריגר
אדיר מילר
תיקי דיין
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות