הקולנוע הישראלי יודע "לקרקע" ז'אנרים, לאזרח אותם; במילים אחרות, יש לו יכולת מאוד ספציפית להישאר נאמן לחוקי סוגה מסוימת ועדיין להטמיע אותה במציאות החברתית הישראלית. כך, קיבלנו רק לאחרונה את "סוס ללא שם" – שניסה לנוע למחוזות סרט האווירה ההיפי המזכיר את "נקודת זבריצקי"; "חלב" – ששילב מחשבות על אימהות בישראל לצד דיסטופיה/מד"ב; וכעת מגיע לבתי הקולנוע סרט הביכורים של הבמאית ענת מלץ, "נדל"ן – סיפור אהבה" – שלושה חודשים בלבד אחרי שקטף את פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר ואת פרס התסריט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. אין ספק שהוא מצטרף בהצלחה לאותה מסורת מקומית מדוברת של הפיכת סרט ז'אנר לישראלי.תמרה (ויקטוריה רוסובסקי) ואדם (לייב לב לוין, "שעת אפס") הם זוג תל אביבי צעיר טיפוסי ופרוע – היא גרפיקאית מתקשה והוא מחלטר כשליח אחרי שבית הקפה שהקים נסגר. הם מחליטים לעשות את ה"לא ייאמן" ולחפש דירה בחיפה, על רקע מצבם הכלכלי, הפינוי-בינוי של דירתם השכורה בעיר הגדולה וההיריון המתקדם של תמרה. עם זאת, אותו יום של סקירת דירות בעיר הצפונית והרדומה מעורר את כל המתחים והחששות של הצמד. תמרה סולדת מהילדותיות של אדם, חוששת שהיא איננה מוכנה ללידה ועוד יותר חוששת שתהפוך לאמה המנוכרת והמתנכרת. אדם לא ממש רוצה לחזור לעיר ילדותו חיפה, שכיבתה את החלום הישן שלו להיות מוזיקאי. הוא פוחד שייאלץ לעבוד שוב בעסק המשפחתי של אמו הכעסנית (שרה וינו-אלעד). כעת על השניים להחליט: מה הלאה?
פרסומת
מרגעיו הראשונים, "נדל"ן – סיפור אהבה" אינו מתיימר להיות משהו אחד ויחיד – יש בו לא מעט מהיסודות הקלאסיים של קומדיה רומנטית (משבר, איחוד וכו') ועדיין הוא טבוע מאוד במציאות החברתית כאן, בייחוד כלפי זוגות צעירים והמציאות הכלכלית המורכבת שהמון צעירים צריכים להתמודד איתה. סרטה של ענת מלץ לא חורת על דגלו את סמל המאבק בבירוקרטיה המקומית והביקורת החברתית לא מאפילה על הדרמה שבמרכז הסרט. נדמה שמה שמעסיק את מלץ יותר מכול היא האותנטיות, שקשה לא להישבות בקסמה.למרות שחלק מהדיאלוגים מרגישים לעיתים כמי שמדבררים מדי את רגשות הדמויות, התסריט והמשחק של הצמד האלמוני יחסית רוסובסקי & לוין מרגישים מאוד "אמיתיים" – ההחלטות, החששות, הפזיזות, רכבת ההרים הרגשית, השאלות הקיומיות שקשורות להקמת בית בישראל. יותר מכל, העוצמה של "נדל"ן – סיפור אהבה" טמונה בכוחות "הבלתי-נראים" שפועלים על תמרה ואדם, וכמו מגדירים להם את גורלם: מגדר, עדתיות ואפילו פערי הדורות. עדיין, כשאין עיסוק מוגדר בכל אחד מאלו, תמרה ואדם מתנהלים במרבית הסרט בחוסר ידיעה מסוים וברצון מתמיד למצוא רגע של חסד. במציאות כה כאוטית, קשה להישאר אדיש או לא להזדהות עם הרגש הלא-מסונן הזה שסרטה של מלץ מצליח להעביר.
למרות זאת, "נדל"ן" לא מכביד על צופיו ומותיר אותם רק עם שאלות קיומיות גדולות. הסרט מוצא את הזמן והמקום להומור שנשזר פה באופן חכם ונשען על הטיימינג הקומי של שני הכוכבים הראשיים ואין ספק שכל מי שהשכירו דירה בחייהם יזהו בסרט את עצמם לא פעם. באותו הקשר, מילה לחיוב לאלמנטים אחרים בהפקה, שמלץ ושות' עושים שימוש מצוין בהם - כדוגמת הצילום החולמני לעיתים ולעיתים חונק (אך בעיקר יפהפה) של עמרי אלוני ("האופה מברלין") או פסקול האינדי של שוזין ("הנכס"), שמתעל את רגשות הדמויות למוזיקה אך לא משתלט על האווירה.כדאי לכם ללכת לבית הקולנוע ולצפות ב"נדל"ן – סיפור אהבה" עם קסמו הבלתי ניתן להכחשה שנמשך לאורך כל 95 הדקות שלו ולקבל הוכחה כמה חשוב עבור כולנו הקולנוע היצירתי והעצמאי פה, בימים שבהם קיומו מוטל בספק.
ככה ככה. דרמה קומית חביבה.מצד אחד חי ובועט, ומצולם יפה. מצד שני, לא מתעלה לרמה גבוהה בשום פרמטר, ומרגיש סתמי. החלק הטוב הוא המפגש עם האנשים לאורך הדרך, והדינמיקה הסוערת בין שני בני זוג שרוטים. חוץ מזה, יש פה עוד קצת ירידות על העיר חיפה.
סרט מתוק .
הסרט מאד אותנטי ומביא את עצמו בצורה טובה מאד .הקונפליקטים אותנטיים גם כן .
אהבתי את הצילום , ואת הנופים של חיפה .
השחקן הראשי כובש ..
נהנתי מהסרט !
"אותנטי וכובש"
נדל"ן - סיפור אהבה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות