קשה להאמין שעבר קצת יותר מעשור מאז הסרט הראשון בסדרת סרטי "לזמן את הרוע". ההצלחה העצומה של הסרט שהפך לקלאסיקה עכשוויות, הגדירה מחדש את ז'אנר האימה המודרנית. מי שביים אותו היה ג'יימס וואן שכבר סיפק מספר סרטי אימה שהפכו לשם דבר, כמו "יעד סופי" ו"המסור" עם שלל סרטי המשך מדממים ואכזריים. הזמן חלף ו-ואן כמעט ונטש לחלוטין את ז'אנר האימה. הוא התגלה כפרויקטור של סרטי פעולה גדולים כמו "מהיר ועצבני 7" ו"אקוומן" 1 ו-2. כאשר וואן חוזר אל הז'אנר המדמם שגילה אותו לעולם הוא מעדיף לביים פרויקטים קטנים, מוזרים ומעניינים כמו "Malignant", סרט פרוע ומאוד לא הוליוודי.
נחזור אל "לזמן את הרוע" וההצלחה העצומה שלו שילדה יקום קולנועי עם נספחים בשם "אנאבל" ו"הנזירה" שזכו לסרטי המשך מצליחים גם כן. בסך הכל תשעה סרטים ומיליונים בקופות. ההצלחה העצומה של הסרט הראשון אי שם בשנת 2013 היתה בזכות היכולת של וואן לשלב פחדים אכזריים עם אנושיות עמוקה. הסרט היה צנוע ומרביתו התרחש בלוקיישן אחד של בית גדול ורדוף רוחות. הסרט לוהק עם שחקנים הנחשבים לאיכותיים ומוכרים בעיקר בסצנה הקולנוע העצמאית: המועמדת לפרס האוסקר ורה פרמיגה ("תלוי באוויר", "השתולים") נבחרה לגלם את לוריין וורן המסוגלת לראות ולהרגיש ישויות על טבעיות. לתפקיד בעלה מגרש השדים נבחר פטריק ווילסון, המככב גם בשני סרטי "הרוע שבפנים".
פרסומת
סרטי "לזמן את הרוע" מבוססים על עלילותיהם של אד ולורן וורן שהתפרסמו כחוקרים על טבעיים ופרמיגה אף נפגשה עם לורן הנמצאת בשנות ה-80 לחייה כחלק מההכנה לתפקיד. גם אם עלילותיהם של הזוג מפוקפקות, אי אפשר לערער את העובדה שהסרטים העוסקים בזוג אפקטיביים במיוחד. נראה שהעובדה שהעלילות מתרחשות במהלך שנות ה-70 וה-80, כאשר לא היה אינטרנט או טלפונים סלולרים, הופכת את החוויה לבסיסית יותר ופחות צינית. עכשיו המסע של אד ולוריין וורן מגיע לסיומו, עם סרט רביעי במספר על משפחה חדשה, בית חדש ורוחות חדשות אבל גם אחת ותיקה שצצה כדי לסגור חשבון פתוח הקשור לבתם העומדת להתחתן עם בחיר ליבה.
על אף שמדובר בסרט אימה, הסרט הנוכחי מצליח לשלב לצד הפחד גם סגירת מעגל קיטשית כי מדובר בחתונה. ג'ודי, בתם היחידה, היא דמות חשובה ומרכזית בסרט וגם בן זוגה האהוב טוני. את הצמד הצעיר מגלמים היטב השחקנים מיה טומלינסון ובן הארדי. הסרט מתרחש בשנת 1986, ממש בתקופת "מכסחי השדים". אף אחד כבר לא לוקח ברצינות את צמד החוקרים שהופכים לבדיחה וההרצאות שלהם ריקות מאדם. בריאותו של אד מידרדרת, לוריין מתעייפת מהחזיונות והזוג פורש, אבל אז הוא נאלץ לחזור נגד רצונו לעבודה אחת אחרונה. לצערם הם מוצאים את עצמם נסחפים להרפתקה שתגרום להם לפרוש לחלוטין מעבודתם, אבל גם להציל משפחה חביבה וגם את בתם ובן זוגה.
כמובן, זה עדיין סרט אימה, ויש בו שלל הקפצות מסורתיות לצד אווירה מאיימת על טבעית כמיטב המסורת של סרטי רוחות ודיבוק. נרות כבים מעצמם, צעצועים מתעוררים לחיים ודמויות מבשרות רעות אורבות בפינות חשוכות. עיצוב השדים והרוחות בסרט הנוכחי בהחלט מרשים וגם הפסקול תורם לאווירה הכללית, אבל לכתוב שהסרט באמת מפחיד או מותח זה יהיה בעייתי. הבעיה המרכזית היא אורכו הבלתי הגיוני. מדובר ב-135 דקות ארוכות מדי שמאטות את הקצב של הסרט והופכות אותו למייגע לפרקים. במקום שהסרט יהיה מהודק ואפקטיבי הוא נמשך יותר ממה שעלילתו יכולה או צריכה להכיל.כאשר "לזמן את הרוע 4: הפרק האחרון" מגיע לסיומו - לכאורה גם מסתיים עידן קולנועי של סרטי אימה ששילבו אמונה דתית, פחד ואהבה של זוג ללא תנאי. סרטים תמימים על מאבקי כוח ברורים בין אור וחושך, אבל כמו המון סרטים הוליוודיים בשנים האחרונות התא המשפחתי והזוגיות של אד ולוריין שאהבתם מנצחת כל רוע אפשרי עומדים במרכז סדרת הסרטים הזאת. השאלה עכשיו איך אולפני וורנר יצליחו להתנתק מהמותג הכל כך מצליח הזה, כי הסרט הנוכחי הפך להצלחה הגדולה ביותר בתולדות הזיכיון, מה שמעורר חשד ש"לזמן את הרוע" עתיד לחזור מהמתים לסבב נוסף של סיוטים.
שלח/י
פטריק ווילסון
ורה פרמיגה
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות