בעיניי תמיד תענוג לראות סרט של פול ניומן (קיד וקסידי, אדי פלסון, צבע הכסף). אפילו אם סרטו אינו קלאסיקה הוליוודית, יש לשחקן הזה נוכחות מדהימה על המסך. השחקן, שעבר מזמן את ה- 70, עדיין כריזמטי ושרמנטי כמו בבחרותו, ויותר מכך - מדובר באחד השחקנים שהנם בעלי איכויות יוצאות דופן ביותר, שמשתבחים - או לפחות אינם מרעים את מצבם - עם הזמן.עלילת הסרט מספרת על שודד בנקים מזדקן (פול ניומן) אשר על מנת להיחלץ מכלאו מתחזה למי שעבר שבץ מוחי, ומועבר למוסד טיפול לקשישים - שם עולה עליו האחות קרול (לינדה פיורטינו, גברים בשחור), אשר מנסה בכל דרך אפשרית לחשוף את תרמיתו, בין השאר על ידי מעשי פיתוי כושלים... לכשהיא חושפת את פרצופו, היא מנסה לגרור אותו ל"מכה" נוספת, לאחריה היא מתכננת לצאת עם בעלה (דרמוט מולרוני, קופיקאט) לפנסיה מוקדמת.
פרסומת
בנאלי? היינו בסרט הזה כבר, אתם אומרים? לא בהכרח. ככל שניסיתי להבין איך זה שתסריט כל כך פשוט מצליח להקסים כל כך, היה לי קצת קשה. אין כאן עלילה מבריקה מחד, ואולם השחקנים (במיוחד ניומן שיכול ללמד את שחקני הוליווד כמה פרקים בהלכות משחק...) עוברים מסך בצורה כה אמינה וכה מקסימה, עד שהם מסיטים את הדגש מהתסריט אל האווירה, ואכן - יש לסרט אווירה מקסימה, סקסית ומותחת, עם שביבים של צחוקים פה ושם.זקנתו של ניומן אינה מביישת את בחרותו (אדי פלסון, קיד וקסידי ועוד רבים וטובים). זה סרט שכיף לראות בזוג, ושוב - למרות שאין זה סרט מדהים, זה בהחלט סרט נעים וכיפי, שלמרות שהוא לא ישאיר אתכם עם יותר מדי מחשבות אינטלקטואליות לאחרין, מן הסתם הוא ישאיר הרגשה נעימה.