בפסטיבל ירושלים 2004 לא נרשמה התלהבות אצל מעט המבקרים שצפו בסרט "אבנים", פסטיבלי קולנוע שונים ברחבי העולם חושבים אחרת. מלבד המועמדות לפרס האקדמיה האירופאית 2004 בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר פסטיבל סביליה 2004 ופסטיבל ז'נבה 2004. בפסטיבל מונפלייה 2004 העניקו לו הצופים את פרס חביב הקהל והוא יוקרן החודש בבית הקולנוע שבמוזיאון לאומנות מודרנית בניו-יורק. כבוד רב לסרט יוצא דופן בנוף של הקולנוע הישראלי.אסי לוי מגלמת את מיכל, אשה פשוטה באמצע שנות השלושים לחייה, נשואה, אם לילד, עובדת במשרד רואי החשבון של אביה, המספק שירותים למוסד דתי מושחת. מיכל לא מרוצה מחייה. היא לא אוהבת את בעלה ומנהלת רומן מאחורי גבו. פיגוע חבלני משבש את שיגרת היום של מיכל, ומשנה את חייה.
פרסומת
מיכל חיה בשני עולמות - מצד אחד היא אשה מודרנית, אך העולם בו היא חיה מתנהל לפי המסורת. החיים שלה הם תמצית ההוויה הישראלית כיום. מדינה מודרנית ודמוקרטית המתנהלת לפי המסורת ורצונותיהם של אנשי דת. אבל "אבנים", מעבר להוויה פוליטית דתית, הוא סרט על גילוי עצמי, על הצורך להיות אמיתי עם עצמך ועם הסובבים אותך, על אנשים ייחודים, נדיבות, חוכמת חיים והומאניות. הסרט בוחן ברגישות את הסתירות שבהן מתקיימת החברה הישראלית, ואת המחיר הכבד שהמדינה שלנו משלמת כדי לחיות במצב השביר, הבלתי הגיוני והכול כך מסוכן הזה.מיכל בפעולותיה מחליטה לשים סוף לדרך שבה היא חיה את חייה. היא רוצה לחיות בתשוקה אמיתית חיים מודרניים, אבל עם השחרור מגיעה גם הסכנה שמגבילה אותה. היא רוצה לברוח מהדת, מהאנשים שמגבילים אותה, אבל אז החיים בוחרים להכות אותה. בעזרת המון אימפרוביזציה שכמעט ואינה מורגשת, (היחיד שמפשל ונטול אמינות הוא דני שטג שמגמגם והופעתו עצורה), נותן צוות השחקנים הופעות אמינות, מדויקות ומרגשות. אורי גבריאל מעולה כמאיר האב שרוצה להחזיר את השכונה לימים הטובים של פעם ומנוצל על ידי הרב גבאי כדי שיבצע עברות מס שונות. גבי עמרני נותן הופעה כובשת לב כרב עוזרי שרק רוצה להתפלל ולא מבין כלל שישנם רבנים אחרים שממון יותר מעניין אותם מאמונה. גם שאול מזרחי בסדר כרב גבאי אבל תפקידו אינו מאפשר לו להתפתח ולהשתחרר מהדמות החד ממדית שהוא יוצר.
פלורנס בלוך כנעמה הגננת נותנת הופעה אמינה, מרגשת וישירה. אולי אחת ההופעות המרשימות ביותר שראיתי השנה בקולנוע הישראלי. אך ללא ספק אסי לוי היא כוכבת הסרט. היא מופיעה כמעט בכול הסצנות ופשוט כובשת את המסך מהרגע הראשון עד השנייה האחרונה. קשה לדמיין את "אבנים" ללא אסי לוי בתוכו - היא נותנת הופעה מרגשת, אמיצה ובעלת עוצמה שאינה מרפה ממך. לבטח תדברו על הופעתה במשך שבועות אחרי הצפייה בסרט.מפיקי העל המקומיים מרק רוזנבאום ואיתי תמיר אחראים לבריאתו של הסרט המרשים הזה. הם הביאו את רפאל נדג'ארי ארצה ועשו לו הכרה עם ישראל. הסגנון המיוחד של הסרט נובע מדרך עבודתו של נדג'ארי, במאי/תסריטאי יהודי ממוצא תוניסאי שגדל בצרפת וחי בניו-יורק. בעזרת סקרנות טבעית הוא ביים סרט ישראלי שמציג בדרך ריאליסטית את השכונה המסורתית על מנהגיה השונים, הרגעים הקטנים והתשוקות הבלתי מתממשות. "אבנים" היא יצירה שחודרת לאט לתוך מחזור הדם ומתגלה בסופו של דבר כסרט חזק שמסוגו לא רואים כול יום וכמובן אחד שלא יישכח במשך תקופה ארוכה.
סרט מצוין וזאת בזכות במויו המצוין של רפאל נד'גרו . שהצליח לגרום לצופים לרצות להכנס לנהכנס לנעלי השחקנית ( אסי לוי ). הסרט עוקב אחרי חייה של מיכל, שאותה מגלמת אסי כהן. עולמה של השחקנית הולך ומתגלה לאורך כל הסרט. רפאל דאג למחשה של סודיות , שתלך ותתגלה בהמשך הסרט.
במהלך הסרט אנו מתוודים לחייה של השחקנית .
רוב הסצנות בסרט מתמקדות במיכל, רוב הסצנות נעשות בקלוז אפ, וזאת כדי " להכניס אותנו לנעלי של מיכל, ע"פ תווי פנייה , ניתן לראות שהיא לא משאושרת .
בסוף מיכל אינה יכולה לחיות בשקר והיא מתחילה לפעול, אך לפעולה יש מכיר כבד.
למרות שהסירה אבן מליבה, בכך שנפרדה מעולם שקרי , היא מתחילה עולם חדש, מציאות שונה. שעורמת קשיים חדשים.
לא סתם נתן רפאל לסרט את שמו, "אבנים, לדעתי הוא מבטא מציאות : המגלמת בתוכה מספר תחומים :קשר בין גבר לאישה - האם חיי הנישואים הם מאושרים או לא, האישה שותקת הבעל שולט.
קשר בין דתיים לחילוניים הזורקים אבנים לצורך הגנה
כלומר בסרט יש ביטוי לכל כך הרבה תחומים בהוויה הישראלית
מומלץ לראות, סרט שונה ומיוחד
אני נהנתי
אבנים (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות