התחושה הקבועה בשוני במערכות היחסים הבין זוגיים בקולנוע הצרפתי ליוותה אותי גם הפעם: הפתיחות המינית, טשטוש גבולות המונוגמיה והרכות בה מטופלות הדמויות ועוד... טכניקת הכרוניקה בה השתמש הבמאי גורמת לדריכות לאורך כל הסרט בניסיון לאתר מה הגורם לגירושים של בני הזוג, בעיקר לאחר סצינת הסקס הראשונה בה ז'יל מבקש ממריון לתת לשניהם הזדמנות נוספת. הסרט ענה על כל ציפייה מסרט דרמה צרפתי, לכל דמות היה תפקיד מדויק לאורך הסרט. סוף הסרט לא עונה על השאלה בה הוא נפתח, ישנה אומנם תחושת פספוס בשל כך אך עדיין שאלת הבוגדנות במערכות יחסים והשפעותיה מקננת... מומלץ לאוהבי קולנוע מסורים!
אחד הטובים - דרמה משובחת
מאכזב . רעיון יפה אבל לא מקורי שלקחת את הסרט להראות אותו מהסוף להתחלה . יותר מידי איטי ותקוע לטעמי וחסר נקודה משמעותית לסיום .
בנאליה בהתגלמותה, ניסיון להראות את "החיים האמיתיים" על המסך הגדול והתוצאה יוצאת ממש כמו בחיים, הרבה רגעים משעממים לצד שיאים חיוביים ושליליים. ובכלל, הקטע בו הכלה בוגדת בבעלה בליל כלולותיה מופרך לחלוטין. אפילו הצרפתית לא מצילה את העניין. אהבנו יותר את "בריכת שחייה".
משל קודר על כשלון הזוגיות. מוריס אוזן יוצר סרט מינימליסטי ,מדוייק ביותר וכמובן אנטי פוליטקלי קורקט. קשה במבט ראשון להבין את מניעהם של גיבורי הסרט .האישה מחפשת את הרגש והאינטימיות בזוגיות והגבר את הפונקציונליות. משחק נפלא ובכל זאת תחושה קלה של החמצה.