נהניתי מאוד מהסרט "סיפור גדול". לעומת הניסיון של יחסי הציבור למכור את הסרט כקומדיה מצאתי את עצמי מול דרמה עדינה ומקסימה עם רגעים קומיים נפלאים וכמובן שחקנים מעולים שאחד מהם, דביר בנדק, , גונב לכולם את ההצגה (גילוי נאות: דביר שיחק בשני הסרטים שביימתי). מדובר בסרט שמטרתו הראשונה היא קודם כול לבדר את קהל הצופים לפי כול כללי הז'אנר שבו ישנה קבוצה של זכרים נכשלים המוצאים את עצמם בסיטואציה אבסורדית וכנגד כול הסיכויים מתגברים על כול הקשיים. מי שהעלה במוחו את הלהיט הבריטי "ללכת עד הסוף" לא טעה, מדובר בסרט מאותו הז'אנר, רק ישראלי."סיפור גדול" היה יכול ליפול בקלות לפח סרט הבורקס הישראלי הוולגרי במיוחד עם נושא טעון של אנשים כבדי גוף מרמלה שמקימים קבוצת סומו. ייאמר לזכות הסרט שהוא עומד במשימה הזו בגבורה. צמד הבמאים הצעירים שרון מימון וארז תדמור מבצעים את עבודתם בעדינות, בחוכמה ובמקצועיות ראויה לחלוטין. עכשיו אחרי שהסרט יזכה לגרסה אמריקאית אני מקווה שהבמאים האמריקאים יעדיפו להתרכז בסיפור ובדמויות ולא במשמני הגוף שלהם.
פרסומת
"סיפור גדול" שנבחר לפתוח את פסטיבל הקולנוע בירושלים והוקרן בהצלחה בפסטיבל טרייבקה 2009, הוא סוג של אנטיתזה לתוכניות המציאות כמו "לרדת בגדול" שכול עניינם הוא לגרום לאנשים לרדת במשקל ולקבע סטריאוטיפים של יופי לפי מה שמגזיני האופנה וערוצי הלייף סטייל קובעים שהוא יפה וראוי. הגיבורים בסרט זה הם שמנים, אוהבים לאכול, הם גם בני אדם לא שלמים אבל מקסימים כול אחד בדרכו ואיך לא, יש להם בעיית בטחון עצמי בגלל המראה שלהם.הרצל מסיקה (איציק כהן בתפקיד ראשי ראשון בסרט קולנוע), עובד במסעדה יפנית ברמלה, חי עם אמו המודאגת (לבנה פינקלשטיין) מואס ב"דיקטטורת הרזון" ובקדושת הדיאטות של מנחת סדנת ההרזיה (אוולין הגואל) בה הוא וחבריו משתתפים. עובדי המסעדה היפנים מעריצים את גופו השמן של הרצל וחושפים בפניו את רזי ספורט הסומו. הרצל מחליט לפרוש מהסדנה ומחליט להקים קבוצת סומו בעזרת קיטאנו, מנהל המסעדה היפנית שבה הוא עובד. בדרך הוא גם מוצא אהבה, משתחרר מכבלי הבושה ולומד לקבל את עצמו כפי שהוא.
אין הרבה סרטים ישראלים שמצליחים להעלות חיוך על השפתיים. הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות מספק דרמות קשות שעוסקות במצב הביטחוני, כלכלי, חברתי וכולם חמורי סבר. "סיפור גדול" נטוע עמוק בלב החברה הישראלית: הדמויות הם מתוך העם אבל אף פעם לא וולגריות וצעקניות כמו בסרטי הבורקס. היוצרים מזגזגים בקלילות בין קומדיה עממית לדרמה אנושית ואף פעם לא הופכים את סרט לגס מדי כמו שהיה נהוג בשנות השבעים והשמונים או מעיק ומדכא כמו שנהוג בעשור האחרון. יש ב"סיפור גדול" איזון מדויק שמצליח ליצור דרמה אנושית מצחיקה לפרקים, מרגשת לעיתים ובעיקר מספקת קולנוע ישראלי מבדר ומהנה.
עשו מהסרט הו-הא אחד גדול. לא מלהיב, אכן מציאותי, משעשע במקצת, וישראלי לחלוטין, שזה הכי כיף.
אבל, לא מדהים כמו שאמרו כולם "לרוץ". חמוד. אפשר לחכות לדיסק.
לא מבינה את אלה פה שיורדים על הסרט. בעידן של אפקטים, יומרנות ונסיונות ליצור משהו אחר וחדש... רוב בני האדם שוכחים את הלב.
סיפור גדול הוא סרט חם מהלב על אנשים שתמיד מוקצים מחמת המיאוס כי הם לא תואמים את נורמת הרזון הדוחה שהפכה לאופנה משום מה וסתם מאמללת אנשים שעוברים מידה 42.
זה סרט מקורי ,מתוק, משעשע, אנושי, מיוחד.
סרט ענק, רעיון כביר וביצוע אדיר - כיאה לשמנים.
"אחלה סרט"
סיפור גדול (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות