אופרוד: ביקורת סדרה

offroad Series Review

ניר דורבן על "אופרוד: ביקורת סדרה":
"מספקת את הסחורה לחובבי הטיולים אבל נופלת כשהיא מנסה להיות אותנטית"

שתף/י

משחק רותם סלע ליאור רז

תיעודי

ביקורת סדרה לאופרוד: ביקורת סדרה מאת ניר דורבן

ציון המבקר

"מספקת את הסחורה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

מדד פופולריות

4.9/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

כשהייתי צעיר, הייתה תוכנית שהרגישה לי תמיד כמו הצצה נפלאה לעולמות קסומים. אלו היו רק 20 דקות נטו של מבט חטוף לפינות נסתרות של העולם שלא היית יכול לראות בשום מקור אחר. הכוונה כמובן לתוכנית "מסע עולמי" עם אייל פלד, שנסע בין מקומות נשכחים וחווה אטרקציות נשיונל ג'אוגרפיקיות להחריד כמו לרקוד עם שבט אפריקאי או החלקה על מגלשת קרח בלפלנד. והנה, 20 שנה עברו, טלעד כבר עברה מהעולם, אבל הרוח של "מסע עולמי" עדיין איתנו. ז'אנר דוקו-מסע של ישראלים מטיילים בעולם עדיין חי ובועט, ועדיף בזוגות כמו אהרוני וגידי או פבלו וגל תורן. בצורה הזאת אנחנו חלק מהדינמיקה שמתפתחת בין הזוג במסע, שותפים לרגעים היפים והיפים פחות של שלהם בתחנות בדרך. חווים דרכם את הפחדים, החששות והציפיות מהלא נודע. ועל הדרך זה גם מאפשר לנו לגלות את הכוכבים שלנו באור אחר, אנושי ואותנטי יותר. תוסיפו לזה צילומים של פינות בעולם שכנראה רובנו לא נגיע אליהם.

זו כנראה הייתה ההשראה לסדרת הדוקו-מסע של נטפליקס "אוףרוד". מדובר בהפקה ישראלית בינלאומית מקצועית ומרשימה בכל קנה מידה מבית היוצר של ליאור רז ואבי יששכרוף, שגם הפיקו את "פאודה". הנופים בסדרה שמים את "מסע עולמי" בכיס הקטן. הרים ירוקים ונחלים פראיים, עדרי בקר ויורטים בלב שטחים עצומים. הכל נתפס בצורה מאוד יפה וחדה במצלמה, יחד עם צילומי רחפן של נסיעת הג'יפ שמוסיפים לכל הסדרה אפקט של סרט טבע ברמה גבוהה מאוד. בין כל הנופים יש גם עלילה, בערך. הסדרה מספקת את סיפור המסע של הזוג הישראלי האפלטוני, היפה והנוצץ ליאור 'פאודה' רז ו'רותם 'אני בכל דבר' סלע, בזמן שהשניים תרים בערבות קירגיזסטן וגם קצת בקזחסטן. ליאור ורותם הם שני כוכבים ישראלים שמצליחים להחזיק בשילוב הנדיר הזה של אבק כוכבים בינלאומי לצד ישראליות אותנטית. הכימיה ביניהם ניכרת מהשנייה הראשונה במסך. נראה ששניהם באמת חברים טובים. הם אוהבים אחד את השני, רגישים אחד לשנייה וברגעים הלא מעטים ששניהם יוצאים קצת מהדמות, אפילו יוצא להם מול המצלמה רגש אותנטי של באסה וגם צחוק.

בניגוד לרבים שצפו בסדרה, אני לא הייתי בדעה שיש מתח מיני חזק בין השניים או עריכה שכביכול משדרת על גל סמוי של 'אולי הם ישכבו', וזו לגמרי מחמאה. ליאור ורותם הם, ככל הנראה ובאמת של החיים כמו ששניהם אוהבים להגיד, חברים מאוד טובים. כך במשך שישה פרקים אנחנו זוכים לראות אותם מתגלגלים להם בין טקסים שבטיים שכוללים שימוש מוגבר בצער בעלי חיים, טבילה במעיינות חמים בדמיון מחשיד למקווה וניסיונות לשבור את הקרח בשיחות עם תרמילאים אירופאים מרימי אף. הבשר של הסדרה (ומי שצפה בה יודע שהשימוש במילה בשר הוא רגיש), נמצא בשיחות הקטנות של ליאור ורותם בזמן הנסיעה הארוכה בדרכים. פה הסדרה קצת הולכת לאיבוד. תנו לראות נופים עם מוזיקה מרגיעה, להרגיש שוב כמו ילד שרואה "מסע עולמי". השיחות המעייפות והקצת חוזרות על עצמן בין השניים על קריירה, התבגרות, ילדים, דימוי עצמי, חרדות וחרטות, הופכות לעיסה לעוסה שנשמעת לא תמיד אותנטית. עוד נקודה שפחות עובדת נמצאת ברגעים (הלא מעטים) בהם נראים השניים בנקודות הנמוכות בטיול. כל מי שחווה זוגיות של מעל לחצי שנה יזדהה עם זה ישר בצפייה. עקיצות, רטינות, השלכות הדדיות, כל אלה בתיבול פאסיב-אגרסיב ופולניות כללית מרחפים מעל הזוג האפלטוני. לא ברור למה היוצרים חשבו שאנחנו נהנה לצפות בזה. הריבים הקטנים האלה מרגישים קצת כמו להיתקע בטרק כגלגל שלישי עם זוג עייף, שכבר אין לו על מה לדבר אז הוא ממציא ריבים. וגם בואו, הרטינות של רותם סלע וליאור רז לא נכנסות לנו לווריד. תנו לנו אותם נוצצים, יפים, מחזיקים עיט ורוכבים על סוס. ככה אנחנו רוצים את הכוכבים הישראלים שלנו, במיוחד בתקופות כמו עכשיו.

ניר דורבן

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י