ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ׳�׳”׳‘׳” ׳›׳�׳• ׳©׳�׳ ׳•

מורכב ונוקב. עצוב ולעיתים מצחיק וגורם להרהורים על שאלות כאלה ואחרות שמתמודדים איתם בחיים. ביט וניקי הם אחות ואח שנקראים לבית אביהם לאחר שאימם חולת האלצהיימר נעלמה מהבית בלילה חורפי עם סופת שלגים. הימים הם ימי תקופת חג המולד.האמא נמצאת, אך הבעיה המרכזית היא מה עושים איתה כעת. ניקי מתעקש על כך שהיא תתאשפז במוסד גריאטרי, אך אביו הקשוח והעקשן עומד על כך שהיא תישאר לצידו בבית כמו שהיה ב 60 השנים האחרונות.בהיעדר החלטה מוסכמת, על בני המשפחה לשתף פעולה עם עולמה המומצא של האם. מעבר לדילמה המרכזית ,אנו גם נחשפים לדמויות ולחייהם האישיים הלא פשוטים של ביט וניקי. ביט נשואה שלא באושר וחשה בודדה. יחסיה עם ביתה הם בעייתיים והתקשורת ביניהן גרועה. ניקי האימפולסיבי הוא בעלים של בר כושל ודי מתוסכל. המשחק משובח והקונסטרוקציה טובה ומאוזנת ולא מלודרמטית מידי. ייגע במיוחד במי שיש לו הורים מבוגרים.

סרט דרמה אנושי העוסק בהתמודדות עם סוף החיים, אלצהיימר, מחלות זקנה, מוות רות'' סוף! התסריט מזכיר את הסרט "אהבה" משנת 2012 שמאוד אהבתי. אף הוא עוסק בגסיסה ובתחנה האחרונה של האדם. לסיכום, למרות שכבר צפינו בכמה סרטים באותו נושא, בכל זאת יש כאן סרט עם משחק מצוין, עריכה טובה וצילומים נהדרים. בשורה התחתונה: "אהבה זו מחויבות" למשפט הזה יש משמעות בסרט הזה! ביקורת מורחבת שלי בפוסטים באתר סרט. תיהנו

סרט אפרורי,משעמם ולא מתפתח,יצאנו באמצע

אני רוצה לחסוך עגמת נפש למי שאוהב קולנוע טוב. קולנוע במירעו. טקסטים מדוקלמים. תסריט עלוב וחסר אמינות. תרגילי בימוי זולים. דרמה מאולצת ומשחק גרוע של מרבית השחקנים למעט הבת הצעירה שבקושי מופיעה. עיקר מה שהפריע לי זה אוסף המונולוגים האינסופי של השחקנים שנראה מביך, מעייף, בלתי אמין באופו קיצוני. עדיף לותר.

סרט טוב! שחקנים מעולים! וסיפור ידוע וקשה מהחיים...לכו לראות....

סרט מצויין!!! מומלץ מאד!! לא סרט קל מבחינת הנושא אך גם לא מעיק. סביב משבר משפחתי הקשור במצב הדימנטי של האם והצורך לקבל החלטות משפחתיות, נפרשים מערכות יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים, יחסים בין האחים לבין עצמם, יחסים בין בני זוג לאורך השנים ויש גם נגיעות בנושאים של מימוש עצמי, אושר והתנהלות בכלל בחיים. למרות שזה סרט אמריקאי אין בו משהו אינסטנט ומלאכותי כפי שיש הרבה פעמים בסרטים אמריקאים.... מומלץ!!!

מגיעים פה 4 אוסקרים ל-4 השחקנים הראשיים בסרט הנהדר והמרגש הזה! משחק מדהים של כל אחד מהשחקנים, אם זה ההורים ואם זה הילדים כאשר באמת ובתמים לא ראיתי סרט שריגש כל כך את הצופים באולם. נהדר להורים וילדים מבוגרים כאחד, כמבט אל העתיד הבלתי נמנע והגורל הבלתי צפוי. מועדון הסרט הטוב.

הסרט מציג ללא כחל וסרק יחסים מורכבים בין זוג הורים מבוגרים,בת ,בן ונכדה כאשר אם המשפחה לוקה בשיטיון. ההתלבטות העיקרית היא אם להשאירה בבית בחסות בעלה המסור בן ה-75 או להעבירה למוסד. אין בו מאפיינים של סרט אמריקאי. הוא אינו מייפה ואינו מחפה על דבר ובכך גדולתו. משחק טוב מאד. המציאות עגומה במקצת אך ההתייחסות הישירה וההתמודדות עם המצבים הקשים מפיחות רוח של תקוה. מומלץ.

כל כך עצוב אך אמיתי. סיפורה של משפחה התמודדת עם דמנציה של האם המוכשרת והאהובה.במהלך הסרט מתגלים בקיעים,כמובן,ביחסי בני המשפחה,כך שיש פה גם צחוק ודמע.זה לא גורע מאיכות הסרט והמשחק הנהדר של כל השחקנים.חובה לראות,עדיף מגיל 18

סרט לא קל לצפייה, אך מציאותי עד מאוד,נטול מנייארות ונטול הילה הוליוודית, מביא סיפור של מחלת דימנציה ושכחה והתמודדות עם משפחה, דבר שיכול לקרות למעשה לכל אחד מאיתנו. סרט קטן וחשוב של עצב אבל גם תקווה.

בסך הכל מדובר בסרט יפה ורגיש.אומנם ראינו כבר סרטים כאלה גם בעבר והוא אינו מחדש הרבה ועדיין באופן כללי הוא טוב וראוי.הסרט נעשה באופן עצמאי ולא תחת חסות של חברה גדולה. השחקנים כולם בהחלט טובים.לקראת סופו של הסרט האמא אמרה מספר משפטים חזקים שנכנסים היישר ללב בפרט למי שמכיר את המצב של דימנציה ואלצהיימר. הציון 8

אתחיל ואציין סרט שבהחלט לא קל לצפיה.נושא התסריט לקוח מהחיים הצופנים לנו קשיים אישיים ומשפחתיים.בעיני,כן חשוב לצפות בסרט, ולהבין בסיומו שבעצם החיים יכולים להיות גם אחרים (לטוב ולרע).מומלץ.