ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

קודם כל - זה לא בדיוק סרט במובן הרגיל. לדעתי זו מישנה פילוסופית המוגשת על מסך גדול עם משחק נהדר של... ובכן, של כל המשתתפים. אני לא בטוח שניתן לקרוא לזה סרט. לאנשים מסוימים זו תהיה חויה מצוינת. לאחרים זה עלול להיות סיוט. ואכן ציוני התגובות כאן נעים מקיצוניות לקיצוניות. וזה מובן לי. יש ביצירה הזו נגיעות מסרטים כמו תפוז מכני, משולש העצבות, ועוד כל מיני. מעבר לזה לבוא עם אפס ציפיות.

הסרט מתמקד עד כדי מחציתו ביחסו של נפוליאון לז''וזפין, ובהקשר הזה לא בטוח שכל מה שמוצג מבוסס על אמת הסטורית. הקו השני שמתאר את כרונולוגית מעשיו של נפוליון לוקה מבחינת עומק ההסברים והרצף הכרונולוגי. בשעה הראשונה של הסרט קצת סבלתי מזה והסרט היה ברמה של 5. בסוף מתרגלים, ויש גם לא מעט משפטים אייקוניים שהדמויות אומרות, חלקם מתאימים גם לימינו. אין ספק שמדובר במנהיג שבנה אימפריה וגם היה אחראי למותם של מליוני בני אדם, רובם צרפתים. אחרי הכשלון הגדול שלו שעלה בחיי חצי מליון בני אדם, האימפריה הוכיחה שאז ידעו מה לעשות עם מנהיג שסרח. נותנים לו מלא כסף עם כרטיס לכיוון אחד, לגלות. בראיה כוללת הציון 7.

סרט שמתאים לשעת מחנך בתיכון או לפעילות בצופים. בתור שכזה הציון שלו 9. בתור צפיה לקהל הרחב הציון 3. הסרט מראה התלבטות של נערה שגילה לא ברור, בין 16 ל 20 כנראה, לגבי מעשים עם בנים, עם זווית מעניינת איך החברה הכי טובה שלה גם פוגעת בה מתוך קנאה.

אל תלכו. סרט ארוך, רובו משמים, חלקו לא אמין מבחינת מבנה הדמויות, פשוט לא סרט טוב. אם הוא היה באורך סביר, סביב 100 דקות, הייתי נותן לו ציון 5. אבל למרוח אותו על 206 דקות זה מגוחך ומקומם. אחד הקווים העיקריים שהובלט לאורך הסרט בכלל לא בא לכדי פתרון כלשהו בסוף. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ומעניין, זה נכון - שאפשר לקרוא בויקיפדיה בעשר דקות. תעשו לעצמכם טובה, אל תתקרבו.

ראיתי כעת בכבלים. סרט מעניין. זוית הראיה המרכזית שלי לגביו שונה מרוב הביקורות האחרות שקראתי פה. עבורי כגבר מתקדם היה מענין לראות את התפיסה הנשית של מאבק הכוחות בין המינים ושל הטענה שהעולם המפלה לרעה נשים, שזו התמה העיקרית של הסרט. היה מענין כאמור, והגעתי למסקנה שנשים מוצאות מפלט קל בבכיינות ותלונות על מר גורלן, בהתעלם מהעובדה שרוב הקשיים שהן מקוננות עליהם רלוונטיים גם לנו הגברים. אנחנו פשוט לא מתבכיינים עליהם ולא מאשימים את העולם. גם לנו קשה. החיים קשים. גם מגברים מצופה להיות טובים בעבודה אך לא קשוחים מדי. גם מגברים מצפים לעשות קריירה אך גם להיות עם הילדים ולגדל אותם. ומגברים - הרבה יותר מנשים - מצפים לפרנס משפחה שלמה וגבר שבוחר משלח יד לא מפרנס ימצא עצמו בעמדת נחיתות מול נשים שבאות לבחור בן זוג. שלא לדבר על אפליית המראה החיצוני לרעת גברים נמוכים או קרחים. בקיצור, היה מענין ואף מהנה לראות שהמאבק הנשי לא מתבייש לומר אכלו לי שתו לי תוך התעלמות מהעובדה שגם לגברים קשה לא פחות בעולם הזה. והגחכת הגברים בסרט לא עושה טוב למסר האידאולוגי בשום צורה. ממליץ לגברים נבונים שמרגישים אשמים שהם גברים.

מסכים עם רוב הביקורות שמתחתיי. כאחד שלא אוהב סרטי אימה, היססתי אם ללכת, אבל מדובר בסרט בלשי חביב, קטעי האימה מועטים וקצרים ולא פוגעים בסרט. לא פאר היצירה, מעביר שעה וחצי בכיף.

קומדיה קלילה וחביבה. יחסית לז''אנר הזה - די טוב. מעל הממוצע. אני אוהב כלבים, יתכן שמי שלא מתחבר לכלבים יאהב פחות.

מלבד הצילומים היפים של נפולי, אין מה לשבח. הסרט תפל, העלילה לא אמינה, הסוף צפוי. המבקרת שמעלי ברברה סימון נותנת לכל סרט ציון 10 וספק רב אם היא כותבת אותנטית או שמטרתה להעלות את הציון הממוצע של סרטים באתר. אם יש לכם שעתיים להרוג, זה אפשרי. לצאת במיוחד מהבית - ממש לא חייבים.

אכזבה גדולה. אני אוהד מושבע של דובר קוסאשווילי וקראתי טורי ביקורת שזה סרט מצויין שלו - ולא כך הדבר. סרט על גבול המגוחך, צפוי ומשעמם. מפאת כבודו, לא ארחיב. רק אגיד שאני לא ממליץ ללכת לסרט.

סרט טוב מאוד עד מצויין. לא מבין את הביקורות שפה שכתבו נגדו שהוא מורכב. נכון, הוא מורכב, יש בו מספר קווי עלילה, וצריך להיות קשוב כדי לדעת איך לחבר אותם. קצת כמו ספרות זולה ו"לוק סוטק" - רק שזה דרמה, ולא פשע. צפיתי כעת בהוט סינמה בבית, ממליץ.

לא להרבה סרטים זה קורה: הסרט טוב מאוד-ציון 9 - עד סצנת השיא לקראת סופו, ואז יש את סצנת השיא שהיא מגוחכת ולא אמינה. איזו אכזבה. כאילו התערבו לתסריטאי והכריחו אותו לשנות את הקו החזק - והלא קל לעיכול - לקו הוליוודי טיפוסי. גם סוף הסרט כולל אמירת רקע סכרינית שנשמעת היטב, כאילו רוצים לומר לצופה "אל תדאג, לדמויות יש פה סוף טוב". וזה כל כך מנוגד לקו האמין של העלילה משך רוב הסרט. כנראה שכדי לפנות לקהל אמריקאי המפיקים הרגישו צורך עז "לסדר" סוף השונה מכל הקו העלילתי המוצלח עד אותו שלב. חבל מאוד. החלק האחרון של הסרט שווה ציון 3. האם ללכת או לא? לפי הביקורות פה שקראתי - כולל ברברה סימון שמעולם לא ראיתי אותה נותנת ציון שאינו 10, איזה כיף לעולם הקולנוע שיש מי שתמיד אוהבת הכל - השינוי באופי הסרט לא הפריע להם. ואולי הם חרשים ולא שמעו את המשפט שאומר הדמות המשנית שחורת העור לאמא של הגיבורה לקראת סוף הסרט - הרמיזה לסוף טוב, שעומדת בסתירה גמורה לרוח הסרט. אז אם אתם לא רגישים לניואנסים, לכו לסרט, יש בו הרבה טוב. ואם אתם רגישים כמוני, תוותרו. חבל להתאכזב. ולעורכי אתר סרט-זה שאי אפשר להשתמש בסוגריים זה מגוחך

צפיתי ב VOD כי זה סרט של גאי ריצ''י. הסרט הכי גרוע שראיתי בעשור האחרון. כמו לאכול אריזת קרטון של חפיסות סבון רחצה. אין כלום בסרט הזה, חוץ מאקשן אווילי וחסר קונטקסט לחלוטין. תתרחקו מהסרט הזה, בושה לגאי ריצ''י שככה מקלקל את המוניטין שלו. איך בזבזתי ככה שעתיים.

סרט שכמעט כל כולו רצף זמן אחד בדירה פשוטה בבת ים. ואף שניה אינה משעממת. סרט מצויין. סצנת הסיום כל כך פשוטה - לכאורה אין בה כלום - אבל למי שעקב אחרי הסרט - יש בה הרבה מאוד. נפלא.

סרט סביר, לא יותר. אפשר לראות, אפשר גם לוותר. ומילה כללית - יש באתר ממליצה "ברברה סימון" שהמליצה על 300 סרטים וכל סרט אצלה הוא ציון 10 ו"חובה לראות". זו לא ביקורת אמינה, נראה שזה קידום מכירות מובנה. וזה כמובן משפיע על הציון הממוצע.

צפיתי היום בקולנוע. סרט בינוני שלא ממריא. לא קל להתמודד עם נושא כזה, ואין מספיק כשרון בתסריט ובפיתוח העלילה. יש מספר רגעי מפתח שפשוט אינם מוסברים, והמשחק סביר, לא יותר. הופתעתי מאוד לראות כאן ביקורות שנותנות לסרט הזה 10. ואני שם לב שהשמות שנותנים 10 חוזרים על עצמם, מה שמעלה את התהייה שאולי יש כאן פרגון יתר, או מגמה לעודד גולשים ללכת גם לסרטים שלא שווים יציאה מהבית.

זה לא סרט קולנוע. זו פרופוגנדה תיעודית. הנושא חשוב, מזעזע לחשוב שבצרפת של שנות ה-70 הפלות היו לא חוקיות. אבל זה לא סרט קולנוע. נתתי לזה כמה צ'אנס שיכולתי, אחרי שעה קמתי ויצאתי. אני בכלל לא נכנס לשאלה האם המוצר טוב או לא. המוצר פשוט אינו סרט קולנוע. בעלי הקולנוע החזיר לי את הכסף. אגב הייתי הצופה היחיד באולם. זה היה סימן אזהרה, בדיעבד.

סרט טוב, אני לא אומר שלא, אבל פחות הטעם שלי. למי שהולך, שלא יקרא את התקציר על הסרט.

סרט חזק ביותר. קולנוע בריטי מאופק במיטבו. כמובן לא לכל אחד. למי שאוהב סרטי קולנוע לב - זה מאסט.

סרט גרוע. לא ממש עלילה, ולא ממש סרט. אישה אפריקאית שמטביעה את התינוקת שלה, בת שנה ושלושה חודשים. אין כאן שום תעלומה או עומק, היא כנראה לא שפויה או שסבלה מדכאון לאחר לידה. סרט שרגע השיא שלו זו הטענה ש"הילדה שמתה תמיד תהיה עם אמא שלה, כי חלק מתאי העובר חדרו לגוף של האם" ואז הקהל בבית המשפט בוכה. כזה קשקוש מפואר מזמן לא ראיתי. לא להאמין שהדבר הזה זכה להערכה בפסטיבלים. אולי בגלל רגשות האשם התמידיים של אירופאים לבנים מול אישה שחורה מאפריקה. תעשו לעצמכם טובה גדולה ואל תלכו.

בקצרה: הגרסה ההודית והפחות מוצלחת לסינמה פרדיסו. אפשר היה להפיק יותר מהתסריט, התוצאה בינונית. אפשר לוותר.

סרט טוב מאוד, מהסוג שרוצה לומר אמירה על העולם, ומשתמש בעלילה כדי לעשות זאת. לא כל אחד יהנה ממנו. בכל מקרה עשוי מצויין, מומלץ. ראיתי לפני 3 חודשים ונזכרתי בו כעת.

סרט טוב. לא כל אחד יאהב אותו. כל הסרט מתרחש במקום אחד, בדירה קטנה, כמעט רק בסלון. לא התפלאתי לקרוא בכתוביות הסיום שזה עיבוד למחזה. עשוי היטב, מענין, אין בו שום נפילה, אף לא אחת קטנה. אבל יהיו אנשים שיצאו באמצע. לא סרט מיינסטרים.

סרט נפלא. עיבוד לספר מצויין, הצליחו לעשות את המעבר מספר לסרט בצורה שמשרתת את הסרט. תום הנקס טוב כרגיל, אבל בעיניי מי שגונבת את ההצגה היא מריאנה טרביניו בתפקיד השכנה. היא זו שמניעה את העלילה קדימה, ועושה זאת בחן רב ובאופן אמין. לא אתפלא אם תזכה במועמדויות לפרסים. הסרט מעורר רגשות.

יש סרטים בינוניים שעשויים טוב, ויש סרטים טובים שעשויים... פחות טוב. "אמריקה" שייך לסוג השני. תנו לאלמודובר עלילה כזו - והוא עושה מזה מטעמים. צפיתי בקולנוע, התחיל טוב, אפילו מבטיח, המשיך בינוני למדי. צורמות הנפילות, למשל סצינת השירותים במסעדה אינה ברורה, והסצנה בה הדמות של מיכאל מושונוב נפרדת מהבחורה היא בין לא מחזיקה מים למגוחכת, בסגנון מאוד ישראלי במובן המאצ'ו השטוח של המילה. צרם גם ההדגשה המוגזמת של הצלב שעונדת המטפלת הערביה. רוב השחקנים טובים, במיוחד אושרת אינגדשט. למיכאל מושונוב יש נפילות, קטעים שהוא לא מצליח להחזיק את הדמות. החלק המסיים של הסרט קצת הציל אותו. שורה תחתונה - לא הייתי יוצא מהבית בשבילו.

באופן לא שגרתי עבורי, רציתי לראות סרט אקשן לא עמוק, ראיתי אתמול בקולנוע וקיבלתי מה שרציתי. מעביר שעה וחצי בכיף. קליל זה בסדר לפעמים.

סרט חביב, דינמי, משעשע, משחק טוב. קומדיה קלילה.

סרט יפה, לא שגרתי - וטוב שכך. יש בו כמה רבדים, גורם לצופה לחשוב, לחבר נקודות לכדי ציור, להקיש מרובד עלילה אחד לשני, וגם אם לא הכל מגיע לכדי פתרון ברור בסוף - אז מה. יש מי שילך לסרטי מיינסטרים תוצרת הוליווד, ויש מי שיש שילך לסרטי סינמטק סטייל קולנוע לב. תוך כדי הצפיה, ובעיקר לאחריה, מבינים את שם הסרט.

לא ממש קשור ל"הערת שוליים", למעט הטעות שמישהו עושה ומבלבל בין האב לבנו, והאב מקבל משהו שבעצם כוון לבן. אין ממש קונפליקט, והעלילה די משעממת. אפשר לראות, ממש ממש לא חייבים.

פעם ראשונה שהביקורות פה הפילו אותי בפח. הכל 10 ו 9, הרעפת שבחים והבטחה לסרט שצוחקים בו עד דמעות. אז לא. או שהכותבים עושים תעמולה משיקולים זרים, או שהם נשים בנות 60 ומעלה. או - שהטעם שלהם בסרטים הוא פשוט מאוד. הם לא מבינים בסרטים. בתור אחד שמבין, הסרט הזה הוא חביב, ציון 6.5 לא יותר. יש כמה רגעים מצחיקים בהתחלה, וזהו. לא שווה יציאה מהבית.

מכירים את זה שהסרט טוב מאוד כמכלול? זה סרט כזה. אין ממש צורך לנתח היבטים שונים. הסרט כמכלול טוב מאוד, שעתיים וחצי "עפו" בלי להרגיש. זה גם סרט שאפשר לצפות בו פעמיים, כי יש בו הרבה פרטים וניואנסים.