זוכה פרס השלום פסטיבל ברלין 2007. דרום אפריקה, 1968. עשרים וחמישה מליון שחורים חיים תחת משטר האפרטהייד הברוטאלי. הם לא יכולים להצביע, להחזיק אדמה, לנוע בחופשיות, לנהל עסק או ללמוד, והמנהיגים שלהם נשלחים לגלות או נכלאים ברובן איילנד. ג'יימס גרגורי הוא אפריקנר טיפוסי שרואה את השחורים כנחותים ממנו. הוא גדל בחווה בטרנסקי ולמד קוזה בילדותו. זה הופך אותו למועמד מתאים להיות הסוהר של נלסון מנדלה ועמיתיו ברובן איילנד. הוא יוכל להבין אותם ולרגל אחריהם. אבל לא כך מתפתחים העניינים. תחת השפעתו של מנדלה הולך גרגורי ומתרחק מן האידאולוגיה הגזענית של המפלגה הלאומנית השלטת. "להתראות בפאנה" הוא סיפורה של מערכת יחסים שמתפתחת בין שני גברים. דרך הידידות הלא צפויה אנחנו עדים לא רק לשינויים שחלים בגרגורי אלא גם לאבולוציה של דרום אפריקה ממשטר אפרטהייד לדמוקרטיה תוססת.
"יתרונו החשוב והבולט של הסרט,הוא בנושא המציאותי וההיס..."יתרונו החשוב והבולט של הסרט,הוא בנושא המציאותי וההיסטורי שלו,והשילוב של עלילה דרמטית בתוכו.שעתיים פשוט מעניינות,מעלות מחשבות ושאלות-וחולפות תוך זרימה קבועה ובטוחה.
ועכשיו...אני רץ לאינטרנט לקרוא על נלסון מנדלה,והאפרטהייד בדרום אפריקה ! היה שווה בהחלט.
"סרט איכותי ומעניין, מסמך אנושי חשוב ןנובע ללב"סרט איכותי ומעניין, מסמך אנושי חשוב ןנובע ללב.
גם דרך חוויית התקופה, המשחק הטוב והסיפור היפה.
יצאנו לסרט ארבעה אנשים, וכולם נהנו..
מומלץ