המתנקש האייקוני ג'ון וויק בגילומו של קיאנו ריבס חוזר אל המסך הגדול, אבל בתפקיד משנה. מי שנכנסת לנעליו הגדולות היא מחסלת חדשה בשם איב בגילומה של אנה דה ארמס. מה היא לא תעשה בסרט הזה בדרכה להגשים את החלום ולחסל את הרוצח של אביה? תכה, תנפץ, תרסק, תירה, תפוצץ וגם תשרוף והכל ברצף מסחרר חושים של סצנות פעולה מהודקות למשעי, מבוימות להפליא עם כוריאוגרפיה מרשימה של קרבות ששמות בכיס הקטן את "משימה בלתי אפשרית" החדש. "בלרינה" מוכיח דבר אחד: לא צריך להיות תלויים על מטוס דו-כנפי או להיות בתוך צוללת במצולות הים כדי להחזיק את הקהל במתח. צריך רק קרבות עשויים היטב בשביל להחזיק את הצופים על קצה הכיסא.
איב מקארו היא יתומה שצפתה באביה נרצח מול עיניה. היא גדלה כרקדנית ומתנקשת במשפחת הפשע רוסקה רומא, ארגון המנוהל על ידי המנהלת (אנג'ליקה יוסטון) שגם אימנה וגידלה את וויק. איב למדה להסתגל לכל מצב, המגבלות הפיזיות שלה כבחורה יחסית נמוכה ודקיקה הכריחו אותה ללמוד לנצל את השטח ואת האביזרים השונים הנוחתים לידיה כדי לחסל את הבחורים החסונים שנגדם היא נלחמת.
פרסומת
לילה אחד לאחר שחיסלה מועדון מלא ברעים, היא שמה לב שפרק כף היד של אחד מהם מסומן באותו סמל כמו של אנשי הצוות שהרגו את אביה. איב מגלה שמדובר בכת שהורגת בשביל ספורט, ובמרכזה עומד הקנצלר (גבריאל ביירן) חסר הלב. נגד רצונה של המנהלת, איב יוצאת למסע נקמה מדמם במיוחד שכולל גם הצלתה של ילדה קטנה שנחטפה. היא כמובן תגלה מידע נוסף על הוריה שסיימו את חייהם בטרם עת וגם כיצד הקנצלר קשור להיסטוריה המשפחתית שלה.
עלילת "בלרינה" מתרחשת בין הסרט השלישי לרביעי של "וויק", כך שדמותו של ריבס עדיין חיה ובועטת והוא מתפקד כסוג של אב רוחני, אויב וגם חבר עבור איב. יש כימיה נהדרת בין שני השחקנים. ג'ון וויק נקם את רצח הכלב שלו והסתבך עם עולם הפשע. גם איב הולכת לנקום ולשבור את כל החוקים האפשריים. היא תתמודד עם ההשלכות השונות בסרטי ההמשך, אם הסרט הנוכחי יצליח כלכלית ויצדיק את יצירתם.
"בלרינה" ממשיך את הקו של סרטי "ג'ון וויק" לגבי פעלולים וסצנות פעולה, שגם בסרט זה אינן מאכזבות. העובדה שדה ארמס נלחמת לא רק באקדח אלא בעזרת חפצים אקראיים ומשתמשת בהם כדי לחסל שורה בלתי נגמרת של נבלים רק הופכת את החוויה למפתיעה ומקורית. מה אין כאן - פטישים, סכינים, מחליקים על קרח, צינור כיבוי אש, להביור, שלט טלוויזיה וכמובן אינספור כלי נשק, אקדחים, רובים, תתי מקלע ורימונים. הכל ומכל הטוב שבא לידיה החסונות והדקיקות של דה ארמס. היא משתמשת בכולם ללא נקיפות מצפון במטרה אחת: להגיע לראש הנחש. וכמו במשחק מחשב, ככל שהיא עולה שלב המשימה רק הולכת ומסתבכת והופכת למורכבת וקשה יותר.את הסרט ביים לן וייסמן המוכר כבמאי סרטי "עולם האופל", סרט ההמשך הרביעי של "מת לחיות" והחידוש האיום לסרט "זיכרון גורלי". מי שהיה מעורב בהפקת הסרט וכנראה עזר או ביים מספר סצנות בסרט הוא צ'אד סטהלסקי, הבמאי, המפיק וההוגה מאחורי ארבעת סרטי "ג'ון וויק". המעורבות שלו מורגשת. מבחינה ויזואלית וגם מבחינת קצב "בלרינה" לא מזכיר שום סרט קודם של וייסמן ולכן נפוצו שמועות שהסרט צולם כמעט לחלוטין מחדש על ידי סטהלסקי, שמועה שגם וייסמן וגם סטהלסקי מכחישים. אין ספק שהתוצאה הנוכחית ממשיכה את האיכויות הקולנועיות הנאו-נואריות של ארבעת סרטי "ג'ון וויק". מהדיאלוגים בעלי חוש ההומור הציני והיבשושי עד האופן הוויזואלי שבו סצנות הפעולה המעולות מצולמות.
עוד חוזרים בתפקידיהם הקודמים כבעלי ברית של וויק, השחקנים איאן מקשיין ולאנס רדיק (בהופעתו האחרונה לאחר שמת בטרם עת). השחקן נורמן רידוס ("המתים המהלכים") מגלם מחסל המנסה להציל את העתיד של בתו מהכת המנוהלת על ידי הקנצלר האכזרי. המועמדת לאוסקר קטלינה סנדינו מורנו ("מריה הלבנה") גם משתתפת בסרט הזה בתפקיד משנה משמעותי. אבל עם כל השחקנים המוצלחים מסביב, הסרט "בלרינה" הוא תצוגת תכלית לנוכחות הקולנוע המהפנטת של אנה דה ארמס המנצלת את כל הפוטנציאל שלה ככוכבת קולנוע בעלת כריזמה בלתי מעורערת הכובשת את המסך הגדול. מי שצפה בסצנה שלה בסרט ג'יימס בונד "לא זמן למות", שבה היא גנבה את ההצגה מדניאל קרייג, יודע בדיוק למה לצפות ממנה בסרט הנוכחי, והיא מספקת זאת במנות גדושות ומדממות.