ג'ון וו חוזר אל עשיית סרטים בסין הרחוקה אחרי גלות מרצון בהוליווד, שם ביים את "משימה בלתי אפשרית 2" ו"עימות חזיתי". לקח לו זמן לחזור לארץ מולדתו והוא גם היה זקוק להבטחה שזה יהיה הסרט הסיני היקר בכול הזמנים. אז הוא קיבל 80 מיליון דולר ולפי השמועות גם מאה אלף ניצבים וכך נוצר אחד הסרטים המרשימים ביותר של השנים האחרונות. הסרט גם היה לאחד הרווחים ביותר בתולדות סין.
[*]
העלילה היא סוג של "טרויה", מבחינה ויזואלית. יש בו שפע קרבות המוניים לצד קטעי קרב אינטימיים, אבל לעומת התסריט האיום של "טרויה", התסריט של "הצוק האדום" הוא אחד המעניינים ביותר בז'אנר זה. זהו בעצם סרט שמעביר את הצופה קורס זריז בתיאוריה קרבית או בשפה פשוטה יותר איך בונים קרב. מה שלכאורה נראה יבש ולא מעניין כשחושבים עליו הוא מרתק, מרשים ומסעיר לא פחות מהקרבות עצמם.
העלילה מתרחשת בסין העתיקה במאה ה־3. גנרל בכיר מהצפון, מבקש להוביל משלחת צבאית שתפעל נגד שני גנרלים מהדרום במטרה לכבוש את שטחם ולקחת לו לאשה את אשת המנהיג הצבאי של הדרום. הגנרל הערמומי נעזר בטקטיקות קרב מבריקות ובמאות אלפי חיילים אבל חבריו בדרום ערמומיים לא פחות, הם יודעים לקרוא היטב את פני השטח ומזג האוויר וכך המעטים מצליחים לגבור על הרבים בעזרת כוח המוח. ממש כמו סיפור דויד וגוליית.
[*]
"הצוק האדום" הוא אפוס מלחמתי מרהיב עין. הוא מצליח לרגש בגלל בניית מערכת היחסים בין הדמויות השונות אבל גם לפנות אל האינטלקט של הצופה ובעצם לתת לו פרשנות צבאית מרתקת למתרחש על המסך. בהחלט סרט שהוא בידור משובח שיכול לעביר לכם בכיף 160 דקות ובמקביל לא לבייש את האינטליגנציה.