Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: שובר מסך

המשך הסיקור על פירוק דמות הפרקליט בקולנוע:

הפרקליט הרע - חברות ענק ותאוות בצע

שנות השמונים אופיינו בארה"ב באינדיווידואליזם יאפים של בוגרי אוניברסיטאות ובמתעשרים בנושא ההיי טק. ההרואיזם המשפטי פינה מקום לריאליזם והפרקליטים נתפסו כחלק מ"אמריקה בע"מ" אותן חברות ענק שאינם מבחינות באדם הקטן-נושא הצדק פינה מקומו לדבר אחד -הרצון להרוויח כסף.

משנות השמונים ובעיקר בשנות התשעים החל היחס בחברה האמריקאית בכלל ובקולנוע בפרט - כתוצאה משינויים חברתיים אלו ונטישת האידיאליזם - להשתנות כלפי עורכי הדין מאביר על סוס לבן דרך אדם המתלבט בין צדק למציאות הפכה הצגת דמות הפרקליט בקולנוע לשלילית ועורך הדין שבעבר נחשב מגן העשוקים הפך בעצמו לעושק. את העורך דין הבודד מחליפה החברה אותה גוף נטול פנים שמטרתו בראש ובראש לשמר את עצמו ולא לדאוג לטובת הלקוח. דמותו החדשה של העורך דין בקולנוע היא של כלי בשירות התאגיד. עורכי דין אידיאליסטיים אין להם מקום במציאות חדשה ודורסנית זו והפרקליט נמצא במדרון חלקלק לעבר דימוי שונה לחלוטין מזה שהיה לו בעבר.

[*]

כך למשל בסרטו של ג'ונתן דמי "פילדלפיה" משנת 1993, המציג תמונה עגומה של משרד עורכי דין יוקרתי המקדמים את הכוכב החדש במשרד להיות השותף החדש אבל ברגע שהם מגלים שהוא חולה באיידס הם מפטרים אותו, לטענתו באמתלה שיקרית.

התסריט לסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של ג'פרי באוורס, עורך דין אשר תבע את מעסיקיו בגין פיטורים בלתי חוקיים מאחר שנדבק במחלת האיידס.

הבחירה בעיר פילדלפיה בסרט אינה מקרית.מדובר בעיר שבה אושרה מגילת העצמאות האמריקאית ובה חוקקה החוקה האמריקאית.אבל בעידן שבו שומרי החוק הפרקליטים אינם מתעניינים יותר בצדק ומוסר - דווקא בעיר זו נרמס כבודו של אדם (במקרה זה פרקליט) בשל מחלתו ובשל נטייתו המינית.

[*]

שנות התשעים היו השנים שבהם זרח כוכבו של הסופר המשפטי ג'ון גרישם שברוב ספריו (שרובם הפכו אחר כך לסרטים) הוצג העו"ד של פעם האידיאליסט ושומר החוק כיוצא דופן למול העורך דין הממוצע תאב הבצע והנוכל ממש כמו בעיבוד לספר הפירמה משנת 1993 -שהפך לסרט מצליח בכיכובו של תום קרוז.

סידני פולק ביים ביד אמן את הסרט המספר על עורך דין צעיר ומבטיח הזוכה בעבודה חלומית בחברת עורכי דין מכובדת המרעיפה עליו פינוקים מרכב ועד דירה. לוקח זמן אבל העורך דין הצעיר מבין אט אט שהחברה שבה הוא עובד קשורה למאפיה והדרך היחידה לעזוב את החברה היא למות או לשתף פעולה עם הרשויות בכדי להסגיר את השותפים הראשיים המוצגים בסרט כאנשי העולם התחתון לכל דבר ועניין.

בספר נוסף של גרישם משנת 1997 "מוריד הגשם" מתוארים עורכי הדין ככרישים חסרי מצפון ואף במשרדו של אחד מהם שוחים כרישים באקווריום כדי להעצים את הדימוי השלילי וחסר הרחמים.

[*]

לפני שנגיע להצגה השלילית ביותר של עורך דין על המסך הגדול ונרד מהגיבור אל לב המאפליה אציין דוגמא נוספת לירידה במעמדו של הפרקליט משנות השמונים ובעיקר בשנות התשעים -זהו הסרט "שקרן שקרן" משנת 1997 בכיכובו של ג'ים קארי .

הסרט עוסק בעורך דין בשם פלטשר רייד המשקר לכולם - לבוסים שלו, לשופטים בבית המשפט, לאשתו לשעבר ולבנו. יום אחד רייד משקר לבנו ואומר לו שיבוא למסיבת יום ההולדת שלו, אך למעשה נשאר במשרד ושוכב עם שותפתו למשרד. ביום ההולדת שלו בנו מביע משאלה שאביו לא יוכל לשקר למשך יום שלם - משאלה שמתגשמת. רייד מתעורר ומגלה שאינו יכול לשקר יותר, ועקב כך לא יכול לתפקד יותר כעורך דין.

מעבר לסרט קומי המסר ברור-עורכי דין אינם אומרים אמת בדרך בכלל. וכשעליהם לומר את האמת הם נמצאים בבעיה קשה.

אם ב"שקרן שקרן" הוצגה דמות העורך דין באופן אבסורדי ומגוחך באותה שנה היא הפכה למסוכנת ואף דמונית. בסרט שסופית קיבע את דמותו השלילית של הפרקליט בקולנוע. מדובר סרטו האלגורי של טיילור האקפורד משנת 1997 "מלכודת לפרקליט" (או באנגלית "דה דבלס אדווקט") והפעם אל פצי'נו אינו עורך דין מצפוני ואכפתי אלא משהו שונה לגמרי והרבה יותר אפל.

[*]

הסרט מספר את סיפורו של עורך דין צעיר ומבטיח (קיאנו ריבס) המצטרף למשרד עורכי דין גדול במנהטן בראש המשרד עומד עורך דין העונה לשם ג'ון מילטון כשמו של המשורר האנגלי יוצר "גן העדן האבוד" יצירה שבה השטן מפתה את חוה בגן עדן ולא הנחש.

ככל שהעו"ד הצעיר עובד יותר תחת מילטון הוא מתחיל לחשוד שמעבידו הוא הרבה מעבר לראש משרד עורכי דין עד שהוא מבין כי מעסיקו הוא השטן בכבודו ובעצמו וכי הוא הפך לפרקליט השטן. ההקבלה בין עורך הדין לבין השטן ממחישה את הרעיון כי עורך הדין שבעבר היה סמל לאידיאלים ומוסריות הפך לדמות השלילית ביותר. מאיגרא רמה לבירה עמיקתא כך השתנה הדימוי של העורך דין בעיני החברה מגמה שבא לידי ביטוי בקולנוע.

הפרקליט בימינו: לא אביר על סוס לבן אך גם לא השטן

בתחילת האלף השלישי לספירה נדמה כי לאחר עשרות שנים שבהם הוצגה דמות הפרקליט באופן מוגזם לצד החיובי וארח כך השלילי הגיע הקולנוע כמו החברה האמריקאית.

להתייחסות שקולה לעורך הדין. עם פרוץ המשבר הכלכלי הועם זוהרה של "אמריקה בע"מ" וגם עורך הדין הפך לעוד מקצוע מן השורה - מקצוע מכובד אך לא כזה שמכיל בתוכו את כל תקוות או אכזבות החברה.

בסרט "סנגור במבחן" משנת 2011 שבה עם מת'יו מקונוהי הוא פרקליט העובד ממכונית הלינקולן שלו - ולא מתוך משרד מפואר. מייק אינו כליל השלמות אבל גם אינו אדם שלילי והוא אולי מייצג את חזרתם של סרטי המשפט להצגה שפויה ולא קיצונית של הפרקליטים בקולנוע.