Seret מהעבר: 20 שנה לבאטמן ורובין

עברו עשרים שנים מאז שאולפני וורנר עשו את אחד הצעדים הגרועים ביותר שלהם, לא רק עם דמויות קומיקס, אלא בתעשיית הקולנוע. תמיד בסרטים, ובייחוד בסרטי ענק, יש את הדיון על אמנות מול מסחריות. סרט עולה סכום לא מבוטל של כסף ועל כן כל סרט במידה כזו או אחרת "מוותר" על החזון האמנותי שלו כדי לענות לצורכי הקהל, אך "באטמן ורובין" לקח את הרעיון הזה צעד אחד רחוק מדי.

הייתי נותן תקציר על מה הסרט, אבל באמת שאין בו כלום למעט הרבה משפטי מחץ שמחברים סצינות יחד. משפט אחד ניתן לציין כי באטמן (ג'ורג' קלוני) ורובין (כריס אודונל) מנסים לעצור את מיסטר פריז (ארנולד שוורצנגר), מדען שעבר תאונה המחייבת אותו להימצא בתוך חליפת קירור, ופויזן אייבי, אקו-טרוריסטית ומדענית קנאית להגנת הסביבה והצומח, מלהרוס את העיר גות'אם.

הסרט כבר הפך לידוע לשמצה בתעשיית הקולנוע כאחת ההפקות הגרועות ביותר שנעשו אי פעם. למשל: מקום ראשון ב-50 הסרטים הגרועים של מגזין "Empire" ו-11 מועמדויות לפרס הראזי הניתן לסרטים הגרועים ביותר. הוא גם זכה להתנצלות כלפי המעריצים מהבמאי שהוביל את הפרויקט, מייקל שומאכר, על מה שהם יצרו. לטענתו, הסרט זכה ללחץ חסר תקדים מצד האולפנים לייצר סרט שימכור להם עוד צעצועים. כפי שציינתי, הדבר נפוץ בעולם הזה של סרטי ענק, אך לחץ כל כך מאסיבי וחסר תקדים לא קרה לפני, וגם לא מאז.

[*]

הסרט אחראי למותו של באטמן כפי שהגה אותו במקור טים ברטון, כשהצליח להוות כישלון כל כך חזק, עד שהדמות לא ראתה סרט נוסף במשך עשור עד שנכנס כריסטופר נולאן לתמונה (שהביא לנו את אחת הטרילוגיות הקולנועיות המוערכות ביותר במאה ה-21). לא פעם ג'ורג' קלוני נתפס בראיונות מתנצל על הסרט, כשפעם גם הרחיק לכת להגיד שהוא חושב ש"הרגנו את באטמן" - מטאפורית כמובן. אבל חוכמה בדיעבד היא דבר מבורך, ומאז, לא די.סי ולא מארוול חזרו על הטעות הנוראית. הסרט הזה באופן עקום ומוזר, משמש אבן דרך חשובה לתעשיית סרטי הקומיקס, בכך שהוא מהווה לאולפנים עד היום תמרור אזהרה מפני חמדנות יתרה, שפוגעת במוצר ובאמינות שמנסים לייצר סביב דמויות, שגם ככה כל כך מופרכות. צוות ההפקה, לעומת זאת, דווקא נמצא ברובו במקומות טובים ואופטימיים יותר כיום. החוכמה בדיעבד טובה גם כלפי ג'ורג' קלוני, שעם השנים התרכך כלפי הסרט והכיר בו ככרטיס הכניסה שלו להוליווד. הכוכב היה מוכר בזמן צאת הסרט בעיקר בזכותו דמותו של דאג רוס בסדרת הענק דאז "אי.אר". התמונה שאחרי צאת "באטמן ורובין" הרבה יותר מחמיאה כשקלוני פרץ בענק בקולנוע, דוגמת סרטי "אושן 11" בהובלתו.

לגבי כל השאר - ארנולד שוורצנגר נראה כבלתי מנוצח גם מול המצלמה, וגם מאחוריה בהשגת פרויקטים מנצחים. "באטמן ורובין" לא הזיז ולו בקצת את הסטטוס שלו ככוכב אקשן בלתי מעורער, והספיק מאז לחזור לסדרת "שליחות קטלנית", לככב ב"בלתי נשכחים" ואפילו למשול על מדינה קטנה בשם קליפורניה. כריס אודונל, שגילם את רובין, לא זכה להצלחה דומה כמו שותפיו ונשאר בעיקר בתחום הטלוויזיה, כולל הופעה קצרה אך מפורסמת בעונה השנייה של "האנטומיה של גריי". אלישיה סילברסטון (באט גירל) זכתה לאפילו פחות הצלחה מזה, ונשארה בעיקר ידועה ככוכבת הראשית של "לא רק בלונדינית".

ומה לגבי מובילי ההפקה? שומאכר תכנן להחזיר את הדמויות למסלולן האפל עם סרט בשם "באטמן: שנה 1". הפרויקט כמובן שלא צלח להמריא, ואולפני וורנר התנערו ממנו להובלת הדמות הזו. בהמשך דרכו זכה הבמאי להוביל את פרויקט הענק "פנטום האופרה", סרט שמבוסס על המחזה המפורסם, שדווקא הצליח ליצור קצת באזז. אך מאז אותה הפקה ב-2004 עבר להפקות צנועות יותר, כמו למשל בימוי שני פרקים בסדרת המופת "בית הקלפים".

בגזרת התסריטאים, בוב קיין, שגם יצר את הדמות, נפטר. עקיבא גולדמן לעומת זאת, שאחראי על משפטי המחץ המחרידים מהסרט, לקח תפנית חיובית בקריירה שלו ואחראי בין היתר על כתיבת "נפלאות התבונה","סינדרלה מן", והסדרה הקטנה אך המוערכת במיוחד "Fringe". לא רע לבנאדם שחשב שזה יהיה מצחיק לגרום לשוורצנגר להגיד ברצינות: "What killed the dinasours? The ice age!"

אז מזל טוב, עשרים שנים לסרט, שאני מדרג הנורא ביותר שראיתי אי פעם. עשית כל כך הרבה נזק, אבל כמו כל לימון טוב, עשינו ממך לימונדה, והיום זכינו לרצף חסר תקדים של הצלחות מתחום הקומיקס, כולל הסרט האהוב עליי - "האביר האפל".