ג'ים אוורס (אדי מרפי) ואשתו שרה, שמנהלים יחדיו משרד לתיווך, מקבלים טלפון מבעל טירה בשם אדוארד גרייסי, המחפש למכור את משכנו. בחושבם שמדובר בעסקת חייהם, יוצאים ג'ים,שרה ושני ילדיהם לביקור בטירה הנמצאת במקום מרוחק ומבודד. לאט לאט הם מגלים מספר דיירים מסתוריים נוספים שגרים בטירה, שכבר אינם בין החיים, הם גם מגלים כי לשרה יש קשר כלשהו לעבר של הטירה. סיפור הרפתקאות לכל המשפחה על בית רדוף רוחות, שהוטל עליו כישוף. אחד האלמנטים בסרט היה כמובן מקור ההשראה של הסרט. "גדלתי ליד הפארק של דיסנילנד, ו'הטירה המכושפת' היה אחד מהמתקנים האהובים עליי", אומר דון האן ממפיקי הסרט.נתחיל מהדבר הטוב בסרט והוא הפעלולים. בהחלט נראה, שהשקיעו המון משאבים וזמן ליצור רוחות שיראו לנו טבעיות ובכלל ליצור את כל העיצוב של הטירה המכושפת. גם הDVD עצמו שופע בתוספות שמראות כיצד עשו את הפעלולים בצורה מאוד נרחבת ומעניינת. הבעיה היא, שעם כל הפעלולים של הרוחות, נראה שהרוח הפריחה מהסרט הזה כל זכר להומור או לעלילה מעניינת. למען האמת, אדי מרפי מצליח לעצבן יותר מלהצחיק, גם בגלל שבנו לו דמות מעצבנת מהיסוד. סביר להניח שהמפיקים חשבו שהוא יצליח להציל את הסרט ולמשוך קהל, אך עם תסריט כזה באמת שאי אפשר להאשים אותו. מלבד הקטעים עם הרוחות, הסרט הוא שיעמומון אחד גדול ובשביל פעלולים כאלו לא שווה לראות סרט. האמת, שהסרט כולו נראה כמו מתקן די ירוד בדיסנילנד. ההרגשה היא שניסו מאוד לרגש, אך בדיוק כמו במתקן של דיסנילנד, התוצאה מאוד מלאכותית ומאכזבת. סביר להניח שילדים קטנים יהנו לפרקים, אך גם מהם רצוי לחסוך את השעמום. במתקן של דיסני עומדים במשך 10 דקות גג, שעה וחצי זה פשוט התעללות.
כנראה שהמפיצים של הכותר, הרגישו שהסרט עצמו לא מספיק וכי הפעלולים הם העיקר ולכן עיבו את הוצאת הDVD הזו בתוספות למכביר, שבהחלט מצליחות להתעלות על הסרט. התוספות יכולות להיות אפילו יותר מרתקות עבור הילדים וכוללות גם סיור אינטראקטיבי בטירה, פספוסים, סצינות שנמחקו ובעיקר המון קטעים שמראים בפרוט כיצד עשו את הפעלולים. תוספות לא יכולות להציל את הסרט שעליו כאמור, עדיף לוותר.