בלייז: ביקורת סרט

בשנה האחרונה סרטים המבוססים על זמרים ולהקות מוכרות או על שירי האמנים כבשו את המסכים עם להיטים כ"רפסודיה בוהמית", "כוכב נולד", "רוקטמן", "יסטרדיי" וגם הצלחות קטנות יותר כמו "לחלום בגדול". סרטו של השחקן אית'ן הוק "בלייז" הוא ממש לא "רפסודיה בוהמית" ולא "כוכב נולד", ב"בלייז" לא תמצאו דרמה בומבסטית, אלא דרמה קטנה – אפילו קטנה באופן דרמטי.

השקט, הרוגע המונוטוני והרגשות המופנמים בסרט הופכים אותו לדרמה מוזיקלית שנונה ועמוקה, אך לא בטוח שמתאימה לכל אחד. להבדיל מסרטים אחרים שמגוללים סיפורי חיים של זמרים שהם גם אגדות, הסרט "בלייז" עושה את זה בצנעה, מסתוריות ושקט, שהם גם מאפייני האופי של הזמר מייקל דייוויד פולר הידוע בכינוי בלייז פולי (אותו מגלם המוזיקאי בן דיקי בהופעה קולנועית ראשונה). העלילה פרושה באופן לא כל כך מסודר ואפילו קצת מבלבל, שמצריך ריכוז והתעניינות בז'אנר כי אם לא, אפשר בקלות לאבד עניין.

[*]

הסרט הוא בעצם אסופת זכרונות מספרה של סיביל רוזן (מי שהייתה אשתו של בלייז פולי) שעיבד אית'ן הוק ("לפני הזריחה"), על זמר הקאנטרי בלייז פולי, שהיה משורר ואמן פעיל באוסטין, טקסס. בסרט מצטייר בלייז כגבר גדול, מופנם ומוכשר שנלחם בגורלו להיות כוכב, וכן מתוארת תפיסת עולמו, התמודדותו הקשה ותפיסתו כלפי מוזיקה ואמנות. במהלך הסרט ישנן סצנות עיקריות של זכרונות וקטעים מחייו של בלייז, כשבין לבין שני חברים ותיקים שלו, ג׳וש המילטון וצ׳רלי סקסטון, מספרים ברדיו על הזכרונות איתו וממנו.

לאור סיפורו הטרגי של בלייז, באופן טבעי, האווירה בסרט כבדה ואפרורית, גם במקומות בהם צריך קצת תחושת שחרור מהמועקה. הסרט מלווה בהרבה קטעי שירה ומוזיקה, יצירה, פילוסופיה ושיחות רגש עמוקות. אמנם הוא מרגיש ארוך מדי, מתמתח ומונוטוני, אך הוא גם מצליח למשוך ולא להפוך מאוס, כשמדי פעם נשאבים לשיחות העמוקות והמלנכוליות שמתנהלות ברקע העלילה הלא רציפה. עם התעניינות בז'אנר המוזיקלי וקצת ריכוז, הסרט "בלייז" הוא חוויה רגשית ומעניינת.

הסרט "בלייז" משודר החל מ-19/9 בספרייתyesVOD24/7 | שלישי, 24/9, 22:00, yes3, במסגרת פסטיבל הקולנוע.