Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret לכיפור

• את כל הסרטים ניתן למצוא בספריית "האוזן השלישית" בתל אביב ובאתר האינטרנט של "האוזן השלישית"

המערבון: Slow West

המערבונים המודרניים חזרו לחיים בשנה האחרונה והפעם בגל של סרטים מרחבי העולם שמהווים מחווה עכשווית למערבונים הקלאסיים. אחרי "הגאולה" הדני, "עמק אפל" האוסטרי ו"בראבו" הרומני מגיע תורו של המערבון הניו-זילנדי “Slow West" בכיכובו של מייקל פאסבנדר ("ממזרים חסרי כבוד", "רעב") וקודי סמית' מקפי ("כוכב הקופים: השחר")

מקפי משחק את ג'יי, צעיר סקוטי המגיע בשנת 1870 לבדו לארה"ב כדי להתאחד עם הבחורה בה הוא מאוהב, רוז, שהיגרה לאמריקה עם אביה. ג'יי הוא בחור תמים וטוב לב, שאינו מתאים לתנאיי החיים האכזריים והקשוחים בארה"ב של אותם ימים בהם אדם לאדם זאב ופורעי חוק למיניהם ממתינים בצדי הדרכים ועשויים בקלות להרוג אותך בשביל מספר דולרים. בדרכו פוגש ג'יי את סילאס (פאסבנדר), נווד אלים שמציע לו ללוות אותו במסעו לעבר רוז בתמורה לתשלום. לסילאס, יתגלה במהרה, יש מטרה נסתרת מאחר ועל ראשם של רוז ואביה מוצע פרס כספי וג'יי הוא הדרך הבטוחה והמהירה ביותר בשבילו להגיע אליהם.

סרטו הראשון באורך מלא של ג'ון מקלין (לא להתבלבל עם הדמות מ"מת לחיות") הוא מערבון קלאסי, בלי נגיעות מודעות לעצמן או התחכמויות סגנוניות, אלא פשוט סרט שמציג את מוסכמות הז'אנר תוך ביקורת ערכית על ארה"ב של אותם ימים, המרדף אחר הכסף, האכזריות האנושית והיחס כלפי המיעוטים האינדיאנים, מסרים שמהדהדים גם לארה"ב של ימינו.

כשמו, "Slow West" אכן לוקח את הזמן שלו אך הוא אינו משעמם לרגע בזכות הופעות משחק טובות, תסריט חזק וסצינת שיא עקובה מדם ומצולמת להפליא החותמת את הסרט. פאסבנדר מוכיח שוב את כישרונו כאחד השחקנים הטובים כיום, בבניית דמות מורכבת שהאמביוולנטיות המוסרית מובילה אותה, וסמית' נותן הופעה משכנעת כג'יי התמים, שנאלץ להסתגל לעולם החדש והאכזר.

לעמוד הסרט באתר האוזן: Slow West

העצמאי: מיסטרס אמריקה

נואה באומבך הוא אחד היוצרים האינטליגנטיים בקולנוע האמריקאי העצמאי, שכותב ומביים סרטים אישיים, מרירים-מתוקים, היפסטריים באופיים, שעוסקים ברובם בתהליך ההתבגרות וההשלמה עימו.

את הקומדיה "מיסטרס אמריקה" כתב באומבך עם גרטה גרוויג, כוכבת סרטו המצליח "פרנסס הא", שמגלמת דמות דומה להפליא לדמות שגילמה בסרטם המשותף הקודם. גרוויג מגלמת את ברוק, צעירה לא מגובשת בגיל 30, שחולמת להקים מסעדה, אך אין לה כל ניסיון, תכנון מוקדם או כסף כדי להצליח במשימתה. ברוק פוגשת לראשונה בחייה את טרייסי, סטודנטית צעירה ולחוצה אשר עתידה להפוך לאחותה החורגת בעקבות נישואיהם המתקרבים של הורי השניים. היא מראה לה את חיי הלילה התוססים של ניו יורק והופכת למעין אחות גדולה/מודל להערצה עבור טרייסי, שמחפשת לצאת מהקליפה המוגנת שלה וליהנות מהחיים. ברוק וטרייסי יוצאות למסע עם צמד חבריה ללימודים של טרייסי במטרה ללוות כסף למסעדה מהאקס של ברוק ומחברתה לשעבר, שלטענת ברוק הרסה לה את חייה.

כמו בסרטו הקודם "כשנהיה צעירים", באומבך מפגיש בין שני דורות של צעירים ומציג את הפחד מתהליך ההתבגרות ואת הרצון להיאחז בשנים עברו מול הצורך להמשיך הלאה ולהתקדם בחיים. במובן רב מהווה "מיסטרס אמריקה" סרט המשך לדמותה של "פרנסס הא" ולקונפליקט הבין דורי שבמרכז "כשנהיה צעירים", אך באמצעות התסריט האינטליגנטי ואוהב האדם של גרוויג ובאומבך, שמגובה בהופעות משחק טובות ובהומור טוב לב, מצליח הסרט להיות עוד חוליה מוצלחת בשרשרת סרטיו האחרונים של הבמאי המוכשר.

לעמוד הסרט באתר האוזן: מיסטרס אמריקה

הקומדיה: אחיות

צמד הקומיקאיות טינה פיי ("רוק 30") ואיימי פולר ("מחלקת גנים ונוף") חוזרות לשתף פעולה אחרי סרטם הקודם המשותף והחביב "בייבי מאמא" ואחרי שיתוף הפעולה ארוך השנים שלהם ב-SNL. הפעם מדובר בתוצר המשעשע ביותר שלהן עד כה בסרטו של הבמאי ג'ייסון מור ("פיץ' פרפקט").

העלילה עוקבת אחר מאורה (פולר) וקייט (פיי) הן זוג אחיות בעשור הרביעי לחייהן, שחוזרות לבית נעוריהן רק כדי לגלות שהוריהן מוכרים את הבית. מאוכזבות מהבשורה ובמטרה לפצות על העבר האבוד, הן מארגנות חגיגה פרועה לזכר ימים עברו, אליה הן מזמינות את חבריהם לשכבה לשעבר.

"אחיות", כמו שהבנתם, היא שילוב של סרט המסיבה שיוצאת מכלל שליטה דוגמת "פרוג'קט X" יחד עם קומדיה פרועה על ההשלמה שבהתבגרות ועם הזמן שעבר בדומה ל"שכנים". בהיפוך מתפקידיהן ב"בייבי מאמא", הפעם פולר מגלמת את הדמות החנונית שנדרשת לצאת מעורה וללמוד אחרי שנים להשתחרר ולחגוג, בעוד פיי היא הנערה שמעולם לא התבגרה, עוברת מעבודה לעבודה ולא מצליחה לשמש מודל לבתה בגיל העשרה, שרואה בדודתה את דמות האם ואף מתגוררת עימה ללא ידיעת אימה.

למרות מספר דמויות מוקצנות יתר על המידה כמו אלכס (בובי מויניהאן אף הוא מ-SNL) בדמות של בחור חסר כישורים חברתיים שלוקח כמות גדולה מדי של סמים וברינדה (מיה רודולף, "מסיבת רווקות") כאישה בודדה אותה נידתה קייט בתיכון ונחושה לנקום בה, הסרט מצליח להיות מצחיק לכל אורכו. הכימיה בין פיי לפולר מושלמת וישנו אפילו מסר חכם למדי לגבי ההשלמה עם מי שאתה כיום, לעומת מי שהיית בעבר ולגבי הצורך להתבגר ובו זמנית לא לאבד את חדוות הנעורים. "אחיות" מצליח להיות קומדיה משעשעת ובוגרת מכפי שנדמה בתחילה, שעל אף מספר חריקות ורגעים של הומור נמוך, עושה את העבודה כהלכה.

לעמוד הסרט "אחיות"

האימה: Green Room

מבקר: זוהר צלח ג'רמי סולנייה, שפרץ לתודעה של חובבי קולנוע עם הסרט העצמאי וחביב הפסטיבלים "נקמה כחולה", הוא הבמאי של הסרט המסקרן העוקב אחרי להקת פאנק שמגיעה להופעה במקום שמתגלה כמועדון של ניאו-נאצים. כשהם חוזרים לחדרם אחרי ההופעה, הם הופכים לעדים לרצח, ומכאן העלילה כמובן מסתבכת.

הכוח הגדול של הסרט הוא ביכולת שלו להפתיע ובעובדה שבשום שלב בסרט, אתה לא באמת יודע לאן הוא מתקדם. הקאסט מורכב מלא מעט שחקנים מוכרים, בראש עומד פטריק סטיוארט, שמגלם את מנהל המועדון. אליו מצטרפים אנטון ילצ'ין ז"ל ("סטארטרק"), מארק וובר ("סקוט פילגרם נגד העולם") ועוד כמה שחקנים פחות מוכרים, כולם עושים עבודה נהדרת, כשבראשם עומד פטריק סטיוארט בתפקיד שמעורר צמרמורת אמיתית בגוף.

הברוטאליות של הסרט, יחד עם התסריט הנהדר שלו שמתקדם בצורה מפותלת יוצרים סרט אימה נפלא, כזה שלאורך כל 95 הדקות שלו שואב אותך פנימה ומפתיע אותך. התחושה של החרדה שהצופה חש לגיבורי הסרט במהלכו, יחד עם האינטנסיביות שלו הופכים אותו לאחד מסרטי האימה הטובים של השנה.

לעמוד הסרט באתר האוזן: חדר מנוחה