לא רוצה לשחק רק דמויות שכל מה שמאפיין אותן זה שהן טרנסיות

בסרטו החדש של הבמאי כריסטופר הוכהויזלר, ״עד סוף הלילה״, עושה השחקנית הצעירה תיאה ארליך את הופעת הבכורה שלה בתור לני, טרנסג'נדרית שהחלה את תהליך ההתאמה המגדרי בזמן המאסר שבילתה בעקבות סחר בסמים. בהתחלה אנחנו עשויים לחשוב כי התפקיד שנושא עמו אחריות גדולה בכל הנוגע לייצוג עלול להצטייר כתפקיד גדול מדי עבור שחקנית מתחילה וחסרת ניסיון, אבל בזכות עבודה צמודה עם הוכהויזלר ותחקיר מעמיק, מספרת ארליך שהלחץ התפוגג מאוד מהר, ״תמיד היינו בשיח פתוח וזה נתן לי מקום לחקור מה אני רוצה לעשות עם הדמות״, היא מספרת.

איך את מרגישה שהבעת את החקר הזה בתוך הדמות של לני?

"אני חושבת שאפשרתי לדמות שלי למצוא אהבה בתוך עצמה ולחפש חופש. לני היא צבעונית ומאמינה בטוב, היא מאמינה שצריך למצוא את הדברים החיוביים בהכל וזה מה שהיה כיף בלגלם אותה, כי הייתה לי את האפשרות לנסות להסתכל על החיים מאותה נקודת מבט שמחפשת חופש וטוב".

הסרט, שיוצג ביום שישי בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, מגולל את סיפורה של לני, אסירה שמקבלת שחרור על ידי המשטרה על מנת לעזור לרוברט, בלש סמוי, לרכוש את אמונו של ראש המאפיה המקומי. לני היא טרנסג'נדרית שהחלה את תהליך ההתאמה המגדרי בזמן המאסר ואילו רוברט היה בעבר בן זוגה והוא גם זה שהכניס אותה לכלא. בזמן שרוברט רוצה לסיים את עבודתו, היא חולמת לעזוב את גרמניה. הצמד, ששב לדינמיקה הזוגית, נאלץ להתמודד עם רגשות העבר שצצים בעת המשימה.

בשביל להיכנס לדמותה של לני ביצעה ארליך מחקר מעמיק שכלל עבודה עם מורה למשחק ושיח עם אסירה משוחררת. ״אני לא יכולה לדמיין את התחושה של להיות חף מפשע ולשבת בכלא לגברים כשאת בכלל מזדהה כאישה״, היא מציינת. ״קראתי הרבה כתבות עד שנתקלתי באסירה משוחררת שריצתה 30 שנה. גם היא טרנסג׳נדרית ואמנית״. השחקנית הצעירה פנתה אליה דרך הרשתות החברתיות ומהר מאוד מצאה את עצמה מבלה שעות ארוכות בשיחות טלפון מנסה ללמוד ולספוג כמה שיותר מידע. ״לא רציתי לגרום לה לאי נוחות ובמקביל היה לי חשוב לתת ייצוג לטראומה האישית שלה כי היא משפיעה על ההתנהגות שמגיעה אחרי. היא אדם מדהים ואני שמחה שהיא הייתה פתוחה לשתף אותי בחוויה הזו״.

ואיזה תהליך את עושה עם עצמך?

"האמת שזה משעשע, אני אוהבת לבנות פלייליסט עם הדמות. יש לי מערכת יחסים עמוקה עם מוזיקה. עבורי זה מכניס אותי ללופ יצירתי שגורם לי לחשוב על הדמות גם בזוויות שונות. השירים לא צריכים להיות חשובים בעבור הסרט או התסריט אלא עבור הדמות כי אני מנסה לחשוב על ההיסטוריה שלה. הכנסתי לפלייליסט הרבה שירים של פטי סמית'". למרות שזהו תפקידה הראשון של ארליך, הכוכבת זכתה בפרס משחק בפסטיבל ברלין. זה היה רגע שחלמה עליו שנים. ״בגיל 4 אמרתי לאמא שלי אני אהיה שחקנית. משהו בי ידע שאני אעשה את זה ומזל שהייתי תמימה מספיק כדי להאמין״, היא צוחקת. אבל המסע לאור הזרקורים לא היה קל. ארליך שעברה לווינה והחלה את תהליך ההתאמה המגדרית ניסתה להתקבל לבתי ספר שונים והלכה לכל אודישן שרק מצאה אך בכולם נתקלה בסירוב. בלית ברירה היא החלה לעבוד כמלצרית עם מחשבות על בריחה לאיטליה וויתור על החלום אבל דווקא שם, צירוף מקרים אקראי התגלה כנס שלו קיוותה. ״שוחחתי עם אחת הלקוחות במשך שעה ולדעתי אפילו פוטרתי אחרי, היא אמרה שהיא חושבת שיש לה כמה דברים שיתאימו לי. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי שיחה מהסוכן שלה״.

נצלול רגע לשאלה פוליטית, יש הרבה שיח בהוליווד על האם דמות טרנסג׳נדרית צריכה להיות מגולמת על ידי שחקנית טרנסג׳נדרית, מה דעתך על הנושא?

"אני חושבת ואני מדברת רק בשם עצמי, כשמדובר על ליהוקים בכל הנוגע למיניות ומגדר, אנחנו צריכים להיות עם ראש פתוח אבל לא עכשיו. זה נחמד שמלהקים טרנסים לתפקידים של טרנסים כי כרגע אלו הסיפורים הראשונים שמסופרים ויוצאים החוצה והייצוג פה הוא דבר חשוב. בגלל שזו ההתחלה אני רוצה שאנשים שחוו את הסיפור הזה הם אלה שיגישו אותו. אבל אני כן רוצה שבהמשך נהיה יותר פתוחים לליהוקים, גם אני רוצה לשחק אישה סיסג׳נדרית, אני לא רוצה לשחק דמות שכל מה שמאפיין אותה זה שהיא טרנסג׳נדרית כי בסוף אני אישה ואני רוצה שזה יהיה נון-אישיו".

את מרגישה שהעולם פתוח לזה? מה התגובות שאת מקבלת?

"רואים את ההבדל בין התגובות ברשתות החברתיות שנשלטות על ידי הדור הצעיר והפתוח לבין העיתונים שנשלטים על ידי דור מבוגר יותר, שלפעמים מנסה אבל לפעמים עושים טעויות לא מתוך רוע אלא מתוך בורות. הם עשויים להשתמש בשם 'המת' או להגיד 'הוא הפך לאישה'. אני מנסה שלא להיפגע מזה ולהעריך את המאמץ, אבל אני במקביל שמחה לראות שאולי בדור הצעיר זה כבר הופך להיות נון-אישיו ואנשים יודעים לתת לזה את הכבוד. כולנו צריכים לכבד יותר אחד את השני בלי הקשר לזהות והמגדר שלו. אם הוא נחמד מה זה משנה? למה אנחנו צריכים לשים קטגוריות על כל דבר. באחד הימים אחרי שזכיתי בפרס קראתי כתבה שהכותרת שלה הייתה טרנסג׳נדרית אקטיביסטית זכתה בפרס. נכון, אני מדברת בשביל קהילה אבל אני גם שחקנית שעבדה קשה".

הסרט "עד סוף הלילה" יוקרן ביום שישי 29.12 בשעה 11:30 בסינמטק ת"א. לרכישת כרטיסים לחצו כאן

לכתבות נוספות מהפסטיבל הגאה לחצו כאן