הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים ה-26 יתקיים לראשונה בחודש אוגוסט (14-20.8) בסינמטק ת"א וברחבי העיר. בתחרויות הפסטיבל ישתתפו השנה כ-100 סרטים קצרים מ-20 מדינות. הכנו עבורכם סקירה של כמה מהמסקרנים שבהם, כולל הרבה סרטים ישראליים מוצלחים
עמק השלום - באמצעות הנפשה מסורתית מרהיבה ופסקול מהפנט, נגה אור-ים ופאינה פייגין בוראות יקום שלם המספר את סיפור הקמתה של מדינת היהודים. הסרט מגולל את קורותיה של חוות עמק השלום, ומציג את סמלי ההתיישבות היהודית והחלוצים הציונים. לצד תושייתם והאומץ של החלוצים, אנו נחשפים לנטיית הזרעים הראשונים שיצמחו להיות הפירות ההרסניים שיהרסו את ארץ ישראל - מעגל אינסופי של התרבות, התיישבות, התרחבות, הרס וחורבן. (אלון טלמור)
הפרות של שיאווי – הבמאי שיניין לאו מסין מציג את המהות של אינטראקציה משפחתית על ידי הדגשת ההשלכות של פרידה. הסרט נוגע בפשטות ברבדים של געגוע, בדידות ורצון לחיבור, המומחשים באמצעות מערכות היחסים של הגיבור עם הוריו הרחוקים, ושל הפרה עם העגל שלה. עם זאת, החיבור המנחם בין האדם לפרה, שמצליחים למלא את החלל הריק בחייו של האחר, הוא שהופך את הסרט הזה לכה קסום ואנושי. הוא מושך ויפהפה, במיוחד בזכות העומק הרגשי, הצילום המרשים, והתיאור האותנטי של קשרים ומערכות יחסים הנמצאים בו. (אוהד שמש)
מראות עיניים - סיפור מסתורי ומסקרן של באטיאן נאגאן מצרפת על משפחה שחורה מהמעמד הנמוך המבקשת להילחם על השלום. הסיפור עוקב אחר המורכבות המוסרית של עקרת הבית אשר מגלה כי בעלה מעורב בטרור. הסרט בוחן את עומק בחירתה ומציע מבט נוקב על הטרגדיה המשפחתית תוך שימוש במבע קולנועי מעניין ואמנויות נוספות כמו ריקוד מופשט. (תומר כץ)
(מתוך הסרט "מראות עיניים". צילום: איסאקה סינארה)
תשובה - סרטו של אפק טסטה לאונר עוסק באובדן והתמודדות עמו. לאחר שאחיו חולה הנפש נהרג בנסיבות לא ברורות, אביהו, בשלביו הראשונים של עיכול וקבלת הבשורה, יוצא למסע לילי בתל אביב. הוא פוגש ברקדנית טרנסית ומפתח איתה מערכת יחסים לא צפויה, שמאלצת אותו להתמודד עם הבשורה המרה שבחייו. עם האישה החדשה שבחייו הוא מחפש מפלט לרגשות שלו, בעוד הגבול בין האמיתי למדומה הולך ונעלם. (אלון טלמור)
חמוצים - סרטה של אניה כספי מציע חוויה מרגשת בעלת אנימציה מרהיבה, המוצגת דרך עיניה של אינה, עולה חדשה בת 14, המתמודדת עם קשיי השפה והתרבות הזרה. המכתב מחברתה מאוקראינה מעורר בה רצון להיות גם שייכת ונאהבת, אך חושף את המציאות ההפוכה ואת ההשפלה היומיומית שהיא חווה בישראל. "חמוצים" מצליח בעיקר להעביר את התחושה של להיות צעירה במדינה זרה. הוא מתאר את הקשיים המורכבים של קליטה, ואת חוויות ההשפלה והניכור, יחד עם הכמיהה לחיבור ואהבה אמיתית. הסרט הוא לא רק סיפור אישי, אלא גם עדות למציאות חברתית מורכבת של החברה הישראלית, עם כל השינויים והאתגרים שהיא מביאה עימה. (עדיאל קורן)
פרחי חורף - סרט הקצר של ניקולאי קולשוב, עוקב אחר אדם (נועם הרשקוביץ) בן ה-13, המגלה כי אביו מנהל רומן עם אישה מהבניין מול חדרו. הסרט מתאר בעדינות את הקונפליקט הפנימי בו הוא מצוי, את רגשות הזעם והעצב איתם הוא מתמודד, ואת הריחוק ממשפחתו שנוצר עקב התגלית. היצירה בת העשרים דקות מצליחה לגרום לצופה להזדהות עם אדם, ועם ניסיונותיו לאחות את הקשר המפורק בין הוריו. הסרט יוצג בפסטיבל סרטי הסטודנטים, בתחרות העצמאי ומועמד בטקס פרסי אופיר, בקטגוריית הסרט העלילתי עד 40 דקות הטוב ביותר. (מישאל רוברט)
(מתוך הסרט "פרחי חורף". צילום: יאן יאסינסקי)
Ugh, listen!! - סרט האנימציה הקצר של אביב גפני ועלמה קיני מבצלאל מצליח להעביר בפחות משש דקות עולם נפשי שלם. גיבורת הסרט עובדת בפיצרייה ואל הטלפון שלה מגיעות הודעות קוליות רבות של החברות שלה, שכולן מביעות מצוקות מסוגים שונים. באנימציה יפה ומלאת המצאות יצירתיות, הופכים המסרים הקוליים לקולאז' ויזואלי. חלק מהסיפורים מובאים גם מפי פירות או צמחים, המוסיפים אלמנט קומי לסיפורים הקשים. באנימציה משולבים צילומי סטילס: של הלקוחות בפיצרייה, של רחובות ירושלמיים בלילה, של חלונות מוארים, שמשתלבים יפה עם האנימציה. זה סרט מקורי מאוד, מינימליסטי ונוגע כאחד. (יעל מאורר)
ילדי הזריחה - בשנות ה-60, הממשלה הדרום קוריאנית חטפה וכלאה ילדים במתקני כליאה בשביל לנצל את כוח העבודה שלהם כדי להזניק את הכלכלה. הסרט עוקב אחרי הבריחה של שניים מהם במהלך הלילה ב-20 דקות מותחות, מלאות באקשן ובאדרנלין ללא הפסקה, מגוון רגעים עוצרי נשימה ושוטים מרהיבים. היופי של הנוף והאכזריות של השומרים משתלבים ביצירה יוצאת דופן של מינקיו קאן שכדאי מאוד לצפות בה על המסך הגדול. (יותם לנדאו)
פרמיירה - סרטו של עומר בן-דוד, שפתח לפני מספר חודשים את פסטיבל הסרטים באוניברסיטת קולומביה (בלב המולת המפגינים) וקו-פרודוקציה בין האוניברסיטה לאוניברסיטת תל אביב (בן-דוד הוא בוגר של שתיהן), עוסק בבמאי קולנוע ישראלי המשתתף בפסטיבל סרטים יוקרתי בניו-יורק לצד האקס המוצלח של בת זוגו, נע בין רפלקסיביות אחת לאחרת, ועוסק יותר במצב התעשייה הישראלית, דימויה בזירה האמנותית הבינלאומית וחוסר ההכלה של סרטים מקומיים שחורגים מהדימוי המקובל בה מאשר בפסיכולוגיה הפנימית של הדמויות.
כך, "פרמיירה" יכל היה לנוע למחוזות של הסאטירה או אפילו לחתור למסקנה חדשה בנושא, שנהיה רק יותר ויותר רלוונטי בחודשים שעברו מאז יצירת הסרט (עם איומים על היצירה המקומית מבית ומחוץ), אבל סרטו של בן-דוד מסתפק בעיסוק די שטחי בנושא, מלווה בדיאלוג מלאכותי למדי. "פרמיירה" הוא לחלוטין צפייה מהנה (ומרהיבה ויזואלית), אך באותה המידה מאכזבת. (דניאל עמיר)
(מתוך הסרט "פרמיירה". צילום: עמרי ברזילי)
יואל ארציאלי - סרט אנימציה קצר בבימויו של עומרי לשניק מבצלאל, שעוקב אחר יואל, מנסח חוזי שלום בדימוס, שמעביר את ימיו בדיור מוגן בניסיון כתיבת מכתב וידוי לבנו ששכל. כאשר זיכרונות העבר מציפים אותו, יואל נלחם להגיע לתמונת בנו. באמצעות אנימציה מוקפדת ותמונות מרגשות, הסרט מעביר את תחושת הכאב והגעגוע של הגיבור באופן מרשים ומעמיק. היצירה מצליחה לשלב בצורה אפקטיבית בין סיפור אישי נוגע ללב למסר אוניברסלי על התמודדות עם אובדן. (נמרוד שובל)
Proximities
- בסרט האנימציה הקצר של יותם מנו, זרים חושפים דמויות משמעותיות מעברם ומספרים על היחסים ביניהם. חברויות מהילדות, סיפורי אהבה מהתיכון, חיילים מהמחלקה שנהרגו, אבות מנוכרים: מנו מציג אוסף של מערכות יחסים קצרות וגדולות כאחד, ומבטל את ההבדלה בין סוגי קשרים וחשיבותם.
במשפטים בודדים הוא מצליח לזקק את טיב הקשר, על יתרונותיו, תשוקותיו ומכאוביו. בעולם שבו הקשר האנושי הולך ודועך וקשרים מתחלפים מהר מאי פעם הבמאי מנסה לענות על שאלה: מה נשאר? יחד עם זאת האנימציה לא מוקפדת. חלק מהפרצופים לא נראים אנושיים והתנועות לא טבעיות. האיברים חודרים זה לזה, אין טקסטורות כמעט, והדמויות נטולות הבעות או פעולות. הסאונד בולט פה לחיוב במיוחד, הוא מדגיש ומלווה את הסיפור ושומר על קצב ועניין לאורך כל הסרט. (אלון טלמור)
הפסטיבל הבינ"ל לסרטי סטודנטים יתקיים בין ה-14 עד ה-20 באוגוסט בסינמטק ת"א וברחבי העיר. לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים >> לחצו כאן