100 שנה להולדת קישון: סיפור חייו של אחד מגדולי היוצרים הישראליים

"בעומדי ליד איזה צ'ק-פוינט עזוב, ביקשתי לתפוס טרמפ על הקיבוץ שלי ליד נצרת. אך עברו שעתיים וכבר עצרה מכונית-משא לידי. הנהג התכופף אלי ואמר: זכרון יעקב. לחצתי את ידו בחמימות: קישון אפרים."

לא פחות מ-100 שנה חלפו היום (שישי) מאז נולד אפרים קישון, אבי ההומור הישראלי. מהסאטיריקנים, העיתונאים, הסופרים והבמאים הישראלים הידועים ביותר, חתן פרס ישראל שיצירותיו הספרותיות, הקולנועיות והבימתיות עדיין רלוונטיות גם, ובמיוחד, היום. קישון היה לסופר הישראלי המצליח ביותר עם למעלה מחמישים ספרים שכתב בעברית תורגמו ל-37 שפות ונמכרו בלמעלה מ-45 מליון עותקים ברחבי העולם ולא פחות חשוב מכך מיוצרי הקולנוע הישראליים החשובים בכל הזמנים. לרגל יום הולדתו סקרנו עבורכם את סיפור חייו ואת הקריירה הקולנועית המרשימה ופורצת הדרך של קישון.

אפרים קישון קרא לעצמו "העולה שיורד לחייכם", הונגרי שעשה צחוק מכל התופעות בארץ ומהביורוקרטיה בהומור שנון ועוקצני. הוא נולד בבודפשט בשם פרנץ הופמן. כישרונו בכתיבה התגלה כבר בנעוריו. ב-1940 זכה בפרס הראשון בתחרות כתיבת לתלמידי תיכון אך בגלל חוקי הגזע, לא הורשה להמשיך את לימודיו. ב-1944 נשלח ממנו למחנה עבודה, ממנו נמלט עם קבוצת חברים וחזר לבודפשט בהיחבא. חמש שנים לאחר מכן הוא כבר עלה לישראל יחד עם רעייתו. "התחלתי פעם לכתוב תסריט על החיים שלו ומהר מאוד הבנתי שאף אחד לא יאמין שסיפור כזה ייתכן", סיפר בעבר בנו רפי קישון.

(אפרים קישון. באדיבות כאן ארכיון)

מהר מאוד עבר קישון לכתיבה בעיתונות העברית ולאחר מכן החל לכתוב מחזות כמו "שמו הולך לפניו", "שחור על גבי לבן" ו"הכתובה". ב-1964 יצר קישון את "סאלח שבתי", סאטירה נוקבת בכיכובו של חיים טופול, שתיארה את עלילותיו של עולה מארצות המזרח ואת יחסה של החברה לעולים החדשים . הסרט, שחוגג השנה 60 שנה לצאתו, נחשב למייסד ז'אנר הבורקס בקולנוע הישראלי, למבשר הקולנוע הישראלי המסחרי ולסרט הישראלי המצליח ביותר בקופות בכל הזמנים עם כמיליון ומאתיים אלף צופים, כמחצית מאוכלוסיית המדינה באותה התקופה.

הצלחתו של הסרט נבעה בכך שבניגוד לסרטים הישראליים שקדמו לו דוגמת "גבעה 24 אינה עונה" הוא לא עסק בנושאים לאומיים, אלא העביר ביקורת חברתית נוקבת דרך דמותו של האדם הקטן. הסרט זכה גם להצלחה ביקורתית לאחר שזכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר (טופול) ולסרט הזר הטוב ביותר וכן היה מועמד לפרס האוסקר. הרלוונטיות של הסרט תקפה גם להיום כפי שהתייחס לכך חיים טופול ז"ל. "זה סרט חברתי ממדרגה ראשונה. יצירה שהיא אקטואלית תמיד, מכיוון שיש בה יחסים בין אבא לבן, בין גבר לאישה, בין אדם לאוטוריטות. זה תמיד השלטון מול האיש הקטן. לא הבנו אז עד כמה כל זה ידבר אל הקהל ויישאר רלוונטי", אמר השחקן בראיון.

(אפרים קישון. באדיבות כאן ארכיון) ב-1967 ביים קישון את סרטו השני, "ארבינקא", המתאר את דמותו של אדם המסתדר היטב בכל מערכת. גם סרט זה בכיכובם של חיים טופול, גילה אלמגור ושייקה אופיר, זכה להצלחה גדולה. שנתיים לאחר מכן יצר קישון את סרטו השלישי ,"תעלת בלאומליך". הרעיון לסרט החל כסאטירה שפרסם קישון "בספר אלף גדיא וגדיא". הסרט, בהשתתפות בומבה צור, שייקה אופיר, זהרירה חריפאי, הוא סאטירה ביקורתית וחריפה המתארת אדם לוקה בנפשו שנמלט מבית החולים ומתחיל לקדוח באמצע רחוב אלנבי בתל אביב להנאתו. למרבה ההפתעה, כולם סביבו מתגייסים לעזרתו במחשבה כי הוא פועל מטעם העירייה ובסופו של דבר הוא הופך את תל אביב לונציה של המזרח התיכון לצהלת השלטונות שלוקחים קרדיט על הרעיון.

ב-1971 ביים קישון את אחת הדמויות הבלתי נשכחות בקולנוע הישראלי, שגולמה על ידי שייקה אופיר בסרט "השוטר אזולאי". הסרט מתאר את חייו של אברהם אזולאי, שוטר כושל ולא יוצלח שעומד בפני הדחה מתפקידו ומתאהב בזונת רחוב. הסרט, שמכיל את מה שרבים מחשיבים כסצינת הסיום המרגשת בתולדות הקולנוע הישראלי, היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר ואף זכה להצלחה קופתית מרשימה. גם שיר הנושא "בלדה לשוטר" בביצועו של אושיק לוי הפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

(שייקה אופיר בסרט "השוטר אזולאי")

שבע שנים לאחר מכן, ב-1978, יצר קישון את סרטו החמישי והאחרון, "השועל בלול התרנגולות", שבו מגלם שייקה אופיר עסקן הסתדרותי, הנשלח להחלמה בכפר מרוחק בו חיים התושבים בשיוויון מוחלט, דבר שהעסקן נחוש לשנות. הסרט נכשל בישראל ובעולם וחתם את הגולל על הקריירה של קישון כבמאי קולנוע. שנים רבות אחרי כן עדיין תהה קישון מדוע נכשל הסרט והגיע למסקנה כי לא הסרט נכשל אלא "הקהל נכשל".

"היכולת של אבא הייתה לחשוף את האמת הצרופה של ההוויה האנושית, להסיר את כל המסכות, לקרוע את רשתות ההסוואה, להאיר את כל השקרים הספונים בחשכה, ולהצביע על הצביעות האנושית במלוא תפארתה. הוא היה בעיניי כמו הילד באגדה המופלאה של אנדרסן זה שצועק בקול גדול 'המלך הוא עירום'", סיכם רפי קישון את הקריירה האגדית של אביו.

בכאן יציינו את יום הולדתו עם תכנית מיוחדת של "סוכן תרבות" היום (שישי , 23.8) בשעה 19:00 בכאן 11. יום שידורים מיוחד יוקדש ברדיון כאן תרבות עם 6 תכניות שונות על היוצר המוערך.