בשנת 2024 צפיתי במאות סרטים, חלקם נהדרים, אבל סרט אחד שנעשה בתקציב זעום (10 מיליון דולר) ובאורך של 215 דקות בלט לטעמי מעל כולם - "הברוטליסט" של הבמאי בריידי קורבט בכיכובו של אדריאן ברודי. הסרט מועמד ל-10 פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, זכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה ובפרס סרט הדרמה הטוב ביותר בגלובוס הזהב. אלה הסיבות שאתם חייבים לראות אותו
בגלל שמדובר בסרט שהולך וגדל ככל שהוא מתקדם
קורבט מצליח ליצור סרט שמקיים "מינימליזם בומבסטי". זהו סיפור קטן על מהגר שמגיע חסר כל לארה"ב ולאט לאט בונה לעצמו שם של אדריכל ידוע, כשבמקביל הוא בונה עבור אדם עשיר את המבנה הציבורי האולטימטיבי. דמותו של הגיבור מתפתחת יחד עם המבנה. לאחר שהוא הגיע לאמריקה כצל של עצמו וכחסר כל בגלל מה שפקד אותו במחנות הריכוז הוא הולך ונולד מחדש, ממש כמו המבנה שאותו הוא בונה. הצופה מהופנט מהשינוי שמתחולל אצל הגיבור ואינו מסוגל להסיר את עיניו מהמסך.
בגלל שזהו אירוע קולנוע בעל עוצמות יוצאות דופן
הסרט הוא באורך של 215 דקות, ויש בו הפסקה של 15 דקות, ממש כאילו מדובר בקולנוע ההוליוודי הקלאסי של לפני עשרות שנים. האורך העצום מאפשר לבמאי לחקור תמות שונות כמו המיתוס של אמריקה כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וגם לבחון תהליכים של בנייה מול הרס. הגיבור מתמכר לסמים והורס עוד יותר את גופו השבור ובמקביל בונה את היצירה הגדולה שלו, שאולי תוביל להגשמה העצמית האולטימטיבית או לאובדנו.
בגלל שזהו סרט מאוד יהודי
מדובר באדריכל יהודי ניצול שואה שהולך לקבל חיזוק נפשי בבית הכנסת. הוא מתבדח על אפו ולא פעם במהלך הסרט נרמז כי "אנשים כמוהו" מופלים לרעה בחברה האמריקאית הכביכול מכילה. במהלך הסרט מושמעת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל מפי דוד בן גוריון ובתו של הגיבור תעלה לישראל מאמריקה. גם המבנה שבונה האדריכל מושפע ממבני מחנות הריכוז שבהם הוא שהה, עונה והפך לצל של עצמו.
בגלל שהוא מבוים בתזזית וכאילו הבמאי אחוז דיבוק
כל סצנה בסרט זועקת את האובססיביות שמלווה את הגיבור ואת הבמאי בריידי קורבט בשאיפתם לשלמות. יש בסרט לא מעט אכזריות ואלימות וגם הרבה עצב. הבמאי כמו אומר לצופה כי רק דרך הכאב והמלחמה בשדיו יכול הגיבור לצלוח את שארית חייו בעולם ציני ומפוכח, שסובב סביב קפיטליזם חזירי ויחסי אדון-משרת. באחת מסצנות השיא של הסרט יחסים אלו ממומשים בצורה הכי בוטה שיש ומעוררים פלצות - והסרט מהדהד את אחד מרגעי השיא של "גברים במלכודת" הנפלא.
בגלל ההופעות האדירות של אדריאן ברודי וגאי פירס
אדריאן ברודי היה לשחקן הצעיר ביותר שזכה באוסקר לתפקיד ראשי, כשבגיל 29 גילם את ולדיסלב שפילמן המחונן בסרטו של רומן פולנסקי "הפסנתרן". ב"ברוטליסט" הוא אפילו מתעלה על אותו תפקיד נהדר והופך לאותו לאסלו טוט מיוסר שאין לו מנוחה ואין לו נחלה. גאי פירס כתעשיין העשיר הארי לי ואן ביורן שאין לו מושג בתרבות, אך הוא ישמח לרכוש אותה במחיר מופקע, מייצג את כל מה שרע באמריקה. בן המהגרים שעלה לגדולה ומתייחס לאנשים כאל פיונים וכאל גורמי ייצור בתאוותו לכבוד ושררה. פירס הוא שחקן אדיר ומגוון והוא מגלם נבל פשוט נהדר.
בגלל שהסגנון הברוטליסטי הוא הוא בעצם הדבר שסביבו סובב הסרט
הבטון החשוף שלא מתכתב עם סביבתו הוא בדיוק דמותו של המהגר שעצם נוכחותו באמריקה מהווה התרסה כלפי המקומיים הוותיקים. הבטון מסמל גם את ההתחלה החדשה והבתולית של הגיבור שממציא את עצמו מחדש בארה"ב.
בגלל שהוא סרט קולנוע לאוהבי קולנוע
סרט שמושפע מקלאסיקות הוליוודיות כמו "האזרח קיין", שדומה לו לא ראינו על המסך הגדול מאז "זה ייגמר בדם" של פול תומאס אנדרסון. אז כן, מדובר בסרט שאינו מושלם ואולי אפילו קצת פגום, אך בגאונות לא יכול להיות שהכל יהיה מסודר, חלק ונוצץ.