הבנתי שאני צריך להפסיק עם הרצון שיאהבו אותי, אני חייב להיות אני

אחרי שהשחקן אורי בלופרב התקבל לתפקיד לייזר בסרט "פינק ליידי", הבמאי ניר ברגמן אמר לו את המשפט הכי חשוב שאמרו לו בחיים - שהוא חייב להפסיק לשחק כדי שיאהבו אותו. "אני בבסיס שלי מרצה והוא אמר לי שלייזר לא יכול לפעול מהמקום הזה כי הוא כל כך עמוק בהסתרה שלו. להתחבר מבחינתי למקום הזה שאתה כל כך לבד ולא מאמין שמגיע לך ומשם להתחיל את התהליך של העבודה על הדמות הזאת היה מדהים וזה פגש אותי בנקודת זמן כזאת. הבנתי שאני כאורי צריך להפסיק עם הרצון שיאהבו אותי. אין מה לעשות – חלק לא יאהבו וחלק כן. אני חייב להיות אני", הוא משתף בכנות.

בלופרב נמצא בתעשייה כבר מגיל 17. בתחילת דרכו שיחק בסדרת הנעורים "מועדון החנונים" לצד עמית פרקש ויואב רוטמן. זה היה הפרויקט הראשון שלו והוא עד היום בקשר עם חלק מהשחקנים וישמח אם יהיה איחוד: "זה חלום". בהמשך נשאב לעולם המבוגרים ובעיקר מוכר מתפקידו בסדרה "ריקוד האש" כבנו של האדמו"ר, אותו גילם יהודה לוי ומהסרט (ובקרוב הסדרה) "המזח" בו גילם חייל לצד מיכאל אלוני ודניאל גד. ההחלטה להיות שחקן התקבעה אצלו כבר בגיל ארבע והוא זוכר שמגיל צעיר היה משתמש במשחק באופן אינטואיטיבי כי הוא נתן לו מקום שבו "אני יכול לא להתבייש במי שאני: מותר לבכות כשאתה משחק, מותר להשתגע , הגבולות מתרחבים לאין סוף. אני מרגיש שאני צריך את המשחק ממש הישרדותית", הוא מסביר.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון 'תלמה ילין' החליט אורי בניגוד לחבריו לספסל הלימודים לעשות שירות קרבי בחיל תותחנים. "אבי קושניר אמר לי פעם: 'אם אתה יודע שאתה שחקן ואין לך אופציה אחרת, ככל שתתרחק מזה יותר ותעשה דברים שירחיבו את הגבולות, זה רק יהפוך אותך לשחקן יותר טוב'. זה משהו שמאוד התחברתי אליו ברמה האישית", הוא מסביר. לאחר השירות הצבאי הוא התקבל לבית הספר למשחק של יורם לווינשטיין אך לאחר שנה הוא הפסיק. "נסעתי לדרום, לאילת לתיאטרון אלעד. מצאתי את הדרך שלי, הדרך שמתאימה לי".

(אורי בלופרב בסרט "פינק ליידי". צילומים בכתבה: אייל אפרתי)

את ההזמנה לאודישן לסרט "פינק ליידי" קיבל בלופרב בזמן חופשה משפחתית בסקוטלנד. לקראת האודישן הוא התחיל לגדל זקן ושיער וכך הגיע לאודישן. לאחר שהתקבל הוא המשיך לגדל זקן ושיער וחודשיים לפני הצילומים הוא ביקש שיעשו לו את הסטיילינג לסרט. "עשו לי גלאח, השאירו לי פאות והלחימו לי את האקסטרה פאות ואני הסתובבתי בתור בחור חרדי במשך חודשיים. אחרי ההצגות הייתי יוצא וחשבו שאני חרדי. זו הייתה תקופה קשה ובודדה מאוד", הוא משתף.

הסרט, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל טאלין ועלה לאחרונה בבתי הקולנוע בישראל, נכתב על ידי ניר ברגמן ("כנפיים שבורות") ומינדי ארליך שמככבת בסדרת הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". הוא מתאר את בתי (נור פיבק) ולייזר, זוג חרדים עם ילדים שיום בהיר אחד חייהם מתהפכים כשהם מקבלים מעטפה ובה תמונות מטרידות על נטיותיו המיניות של הבעל. הסרט צולם לפני שנתיים וחצי אך אורי זוכר מהצילומים את הסצנה של המכות והבכי. "היה לי שם רגע מאוד קשה עם עצמי שלא הצלחתי לשחרר ומבחינתי לא הצלחתי להביא את זה. וניר ראה שאני לא מרוצה וניסה כל מיני דרכים להפעיל אותי ופשוט לא הצלחתי להשתחרר מזה. יצאתי מהסט ונכנסתי לסמטה צדדית והתחלתי לבכות ואחרי כמה זמן אני שומע את ניר אומר 'תרים מצלמה' והעוזר צלם צילם אותי בוכה על אחת החומות. אחר כך ניר לקח את החומר והשתמש בו ואני פשוט מעריץ אותו שהוא ידע לקחת את הרגע הקשה שלי ולהוציא ממנו רגע מדהים".

איך היו הסצנות האינטימיות עם נור?

"מההתחלה הרגשנו מאוד נוח. היה לנו טוב, ומאוד שמרנו אחד על השני. היו לנו את החוקים שלנו ואת השפה שלנו. זו פעם ראשונה שעשיתי סצנת סקס, נור וניר היו כל כך רגישים ומדהימים והסט היה סגור. זו חוויה מאוד חזקה ואני מודה לנור שמאוד שמרנו אחד על השנייה ויש לנו קשר מעולה וזה הדבר הכי חשוב - ששחקנים שומרים אחד על השני".

לאורי יצא לעשות עירום מלא בתיאטרון אלעד, אבל הוא נמצא כרגע בתהליך עם עצמו שיותר ויותר קשה לו עם סצנות אינטימיות. "כשהייתי צעיר אז אפילו חיפשתי את זה והיום אני יותר זהיר ואני לא מתלהב מנשיקה ומסצנות אינטימיות. יש הצטמצמות, זה משהו מיוחד להיות באינטימיות עם בן אדם ולא בא לי לחלוק את זה עם אנשים אחרים", הוא מספר על התהליך שהוא עובר.

הסרט מציג אותך כחרדי בארון וגם בהצגה "חתונה מאוחרת" (שיתוף פעולה בין תאטרון הבימה עם תאטרון באר שבע) כזאזא יש הסתרה של חייו. מה הדמיון ביניהם?

"אני חושב שנקודת ההקבלה בין זאזא ולייזר היא גם נקודת ההקבלה ביני אליהם ובין כולנו באיזשהו אופן כי כולם מסתירים משהו. אז פה זה בחברה החרדית כי לייזר מפחד שהקהילה תתפוס אותו בצורה מסוימת, אבל אותו דבר עם זאזא בקהילה הגאורגית שהוא מפחד שיתפסו אותו בצורה מסוימת ולאכזב את ההורים שלו".

(מתוך ההצגה "חתונה מאוחרת". צילום: מעין קאופמן)

איפה אתה מסתיר בחיים שלך?

"זה מסע חיים וכל הזמן קילוף פנימי אבל אני מסתיר הרבה. היום אני פחות ופחות מסתיר. אתה משיל מעליך פתאום חברים ואנשים שפגעת בהם ופגעו בך ומתכנס לאמת מסוימת של מי שאתה ומוצא עצמך עם גרעין יותר קרוב של אנשים – עם האחים שלי ואחותי ונעמי הררי אחת. זהו, לא צריך יותר מזה".

נעמי היא שחקנית תיאטרון הבימה (וגם אחותה של שחקנית תיאטרון הקאמרי, אביגיל הררי) שלאחרונה כיכבה בסדרה "המפקדת" כמושא האהבה של אלונה סער ובסרט "המשלחת" לצד לייב לוין. השניים נמצאים בזוגיות 5 חודשים אחרי שאורי לא היה בזוגיות ארבע שנים. "כל החיים שלי הייתי בזוגיות ולפני ארבע שנים חוויתי משבר מול בת זוג ששברה לי את הלב חזק. יצאתי למסע עם עצמי בגיל 26 ועברתי תהליך מאוד עוצמתי", הוא משתף.

השחקנים מיכאל מושונוב ועמי סמולרצ'יק ראו את ההתאמה בינו לבין נעמי וניסו לשדך ביניהם. "אמרתי כן, אני יודע. אבל יצאתי לאיזה תקופה עם חברה שלה וכל פעם היה משהו שהרחיק אותנו ונתן איזה טווח. הרגשתי שיש בינינו קו מאוד לעומק ובגלל שהרגשתי את הקו הזה, עשיתי משהו שאני לא עושה בדרך כלל ונתתי לזה זמן כי זה עוד לא היה הרגע'".

לא פחדת שזה יתמסמס?

"לא פחדתי בכלל. אמרתי – 'זה לא הרגע'. ואז היה איזה רגע לפני שמונה חודשים שמתקשר אליי מישהו שרוצה שאעשה סרט סטודנטים, קראתי את התסריט שהוא באמת יפה ופתאום בזמן הקריאה הרגשתי משהו. שאלתי אותו מי משחקת מולי והוא ענה לי: נעמי הררי. ואז עניתי לו שאני עושה את זה ובאמת שיחקנו יחד והחיבור שהיה בינינו הוא קדום ואחרי הסרט התחלנו את הקשר".

ב-7 באוקטובר כששמע על מה שקרה, הוא ביקש שיגייסו אותו למילואים כדי לתרום. אחרי כמה חודשים בתוך הקלחת הוא קיבל הצעה לשחק את זאזא בהצגה 'חתונה מאוחרת' והגיע לעשות מאצ'ינג בהבימה על מדים ונשק. כשהודיעו לו שהתקבל, זה היה חבל הצלה נפשי בתוך האירוע וזה חיבר אותו לכך שזה הייעוד שלו. "זה כל מה שאני רוצה. בגלל זה תיאטרון הוא כל כך משמעותי עבורי. לצאת מהצגה ושמישהו אומר לך 'גרמת לי לצחוק, גרמת לי לבכות' - אני חוזר הביתה וזה הכל מבחינתי", הוא מספר עם ניצוץ בעיניו.

לאחר שסיים את המילואים הוא קיבל הצעות משחק על ה-7 באוקטובר אבל סירב לכולן. אולם כשפנה אליו רועי יוסף עם הצעת משחק במחזה דוקומנטרי "שורה: מלאכת זיהוי חיים" (שמציג בתמונע ב-20-21 לאפריל), שמתאר את הליך מיון גופות טבח הנובה, אורי נענה בחיוב. "שיחקתי את ציון שמספר על הלילה שלו ומה עשה שם. ועבורי לעשות את זה, אלה המילואים הכי חזקים שעשיתי. בא אליי אחר כך הבחור עליו זה מבוסס וסיפר שהוא עדיין בטראומות ולא הרגיש שרואים אותו וכשראה אותי אומר את זה הוא סוף סוף מרגיש בפעם ראשונה שרואים אותו, וזו השליחות", הוא מספר.

בקרוב תוכלו לראות אותו בתיאטרון באר שבע בהצגה "האמת" (שתציג ב-18.5 בבית ציוני אמריקה בת"א) בבימוי מולי שולמן לצד נעמי לבוב, שני קליין ומיכאל מושונוב, תפקיד ראשי שבו הוא שוב מגלם דמות שמשקרת ומסתירה. "תמיד עשיתי רק דרמות וזו פרופר קומדיה צרפתית ואני נורא מתרגש מזה", הוא מספר. בנוסף הוא חלק מהרכב מוזיקלי בשם 'ווירדוס', יחד עם אחיו והם עובדים על אלבום היפ הופ שיצא בקיץ: "אני נותן למוזיקה יותר ויותר מקום בחיים שלי", הוא מצלם סרט דוקו, כותב תסריט לסדרה וגם כותב מחזה על הסיפור המשפחתי שלו.

השאלה אם המשפחה מוכנה לזה.

"שאלה יפה ואת צודקת וזה יעבור סלקציות ושינויים בהתאם".