Seret מהעבר: עשור לממזרים חסרי כבוד

הימים האחרונים מאז יציאת סרטו החדש של הבמאי קוונטין טרנטינו "היו זמנים בהוליווד", מלווים בהמון התרגשות, שיח, וחילוקי דעות הנוגעים לקריירה הקולנועית של טרנטינו בכלל ולסרטו החדש בפרט. אבל אנחנו נניח היום לסרטו התשיעי והחדש ונחזור בדיוק 10 שנים אחורה לציון עשור לצאת אחד הסרטים הגדולים והאהובים של הגאון הקולנועי - "ממזרים חסרי כבוד".

הסרט המתרחש בתקופת מלחמת העולם ה-2, עוקב אחר מספר קווי עלילה אשר לכל אחד מהם תפקיד בנסיון הפלתו של השלטון הנאצי המשתלב האחד בשני באופן מקרי, ומוביל למותו של היטלר ווכתוצאה מכך לסיום מלחמת העולם ה-2. הסרט מתאר מוטיבים החוזרים בסרטיו של טרנטינו וכוללים נקמה, אלימות והומור שחור, ומתחיל את קו שכתוב ההיסטוריה ובריאתה מחדש בנרטיב הקולנועי, קו שהמשיך ב"ג'אנגו ללא מעצורים" וגם ב"היו זמנים בהוליווד".

[*]

"ממזרים חסרי כבוד", אשר יצא בשנת 2009, הוא סרטו השישי של הבמאי. את הרעיון לסרט החל לפתח כמעט עשור קודם לכן, אך דחה את העבודה עליו לטובת יצירת הסרט 'להרוג את ביל'. טרנטינו מחשיב את הסרט כאחד מהיצירות הקולנועית הכי גדולות שלו ואף מסיים אותה במשפט האלמותי "I think that this is might just be my masterpiece". אחד הדברים הבולטים באופן מיוחד בסרט זה הוא הדרך שבה הוא לא כבול בייצוג העובדות ההיסטוריות, כשהדרך בה בחר טרנטינו לסיים את הסרט הינה דוגמה לכך. אולם, בשנת 2012 יצא סרט דוקומנטרי אשר נקרא "The Real Inglorious Bastards" המתאר מבצע אמיתי של המשרד לשירותים אסטרטגיים של ארה"ב, שאירע במלחמת העולם ה-2 ונקרא "Operation Greenup" המהווה אחד מההשפעות שבזכותן יצר טרנטינו את סיפורם של סגן אלדו ריין וחייליו.

בדומה ליצירות אחרות של הבמאי בהן נוהג טרנטינו לבסס ולרפרר את סרטיו ליצירות וז'אנרים מוקדמים וכך להעניק להם נקודת מבט ייחודית ויצירתית, גם שם הסרט "ממזרים חסרי כבוד" (“Inglourious Bustards”) מהווה מחווה לסרט מלחמה איטלקי השייך לסוגת סרטי הספגטי הידועים של שנות השבעים אשר נקרא "ממזרים ללא תהילה" (The Inglorious Bustards).

מעבר לדמיון מאוד שולי בין שני הסרטים המציגים דמויות חיילים אמריקנים בצרפת תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם ה-2, סרטו של טרנטינו מכיל מחוות קטנות הנוגעות ליצירה לאורך סרטו. אחת מהם היא בדמותו של בראד פיט- סגן אלדו ריין, המתחזה לקראת סוף הסרט לאחד ממלוויה האיטלקיים של השחקנית בריג'ט פון האמרסמארק. השם שבו בוחר להשתמש ריין הוא אנזו גורלמי- השם בו נולד אחד מהבמאים האיטלקים הבולטים של שנות השבעים, אנזו קסטלארי- שביים בין היתר את הסרט "ממזרים ללא תהילה". מעבר לדמותו של איליי רות' בסרט בתור ה-"דב היהודי", ביים רות' בשיתוף פעולה עם טרנטינו את הסרט "גאוות האומה" (אותו סרט שמופיע בהקרנת הבכורה באולמה של שושנה דרייפוס בפרקים האחרונים של "ממזרים חסרי כבוד"). השניים ביימו 6 דקות שלמות אשר שואבות השראה סגנונית מהסרטים התעמולתיים שהמפלגה הנאצית נהגה לעודד בתקופת שלטונה.

"ממזרים חסרי כבוד" הוא הסרט שזכה למספר המועמדויות הרב ביותר בטקס פרסי האוסקר עד כה מבין הפילמוגרפיה של קוונטין טרנטינו, והראשון לזכות בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר לגילום דמותו של האנס לנדה ע"י כריסטוף וולץ. 3 שנים מאוחר יותר זכה כריסטוף וולץ שוב באותה הקטגוריה, בעקבות שיתוף פעולה נוסף עם טרנטינו בסרטו "ג'אנגו ללא מעצורים", שבמסגרתו גילם את דמותו של ד"ר קינג שולץ.