האיגוד: ביקורת סרט

"האיגוד": ביקורת סרט

שלח לחבר הוסף תגובה

עם מארק וולברג והאלי ברי בתפקידים הראשיים, "האיגוד" עומד בציפייה מסרט אקשן חדש בנטפליקס בתור חווית צפייה קלילה. אבל חוסר בכימיה בין הגיבורים, קלישאות רבות ותסריט שחוק, מונעים מתח או עניין אמיתי והופכים אותו בסופו של דבר להחמצה

סרטים בז'אנר האקשן תמיד מחפשים דרכים לחדש, ו"האיגוד" (The Union) שעלה בנטפליקס אינו יוצא דופן בהתמודדות עם האתגר להיראות רענן בתוך מסגרת מוכרת. הסרט בבימויו של ג'וליאן פרינו מביא למסך שני כוכבי קולנוע מהשורה הראשונה – מארק וולברג ("השתולים") והאלי ברי ("מונסטר בול") – בניסיון לייצר תמהיל מעניין של אקשן, קומדיה ורומנטיקה. עם זאת, אף על פי החיבור המסקרן בין וולברג וברי, העלילה נופלת לתוך קלישאות מוכרות שמסרבות לשחרר. הדמויות, שנראה שהן מכירות אחת את השנייה מזה שנים, משדרות נינוחות ובגרות, אך התסריט הממוצע והנרטיב השחוק מחבלים בכל ניסיון ליצור מתח או עניין אמיתי.

הסרט מציג סיפור על סוכנות ריגול מיוחדת שמגייסת פועל בניין פשוט וחסר ניסיון למשימות הרפתקניות שהוא יכול היה רק לחלום עליהן. הרעיון אמנם מסקרן ומציע פרספקטיבה רעננה לז'אנר הריגול, אך בפועל הסרט לא מצליח להתרומם מעבר לגבולות המוכר. ההתמקדות בקלישאות עלילתיות כמו "איתור המזוודה החשובה", "המרוץ נגד השעון" ו"מרדף קופצני על גגות" הופכת את הצפייה לבלתי מלהיבה, היתולית בטעם רע ונשכחת בעיקר.

הנופים האירופאים המרהיבים שבהם מתרחשת העלילה אמורים להוסיף ממד של אלגנטיות וזוהר, אך הם נבלעים בתוך סצנות אקשן צפויות המזכירות סרטים רבים שקדמו לסרט זה. הקרבות, היריות והפיצוצים אמנם מבוצעים במיומנות, אך חסרי ייחוד או חידוש, ולא מצליחים לייצר את הריגוש המצופה. למרות ההפקה המרשימה, התחושה הכללית היא של פספוס. עם צוות שחקנים מוכשר ומפיקים בעלי ניסיון, הציפיות היו גבוהות יותר.

הסרט כן מצליח לספק בידור קליל, אך צופים המחפשים עומק, מורכבות או חידוש, עלולים להתאכזב. השיח בין וולברג וברי מנסה להעלות שאלות על אהבה אבודה והזדמנות שנייה, אך אינו מצליח לחרוג מגבולות הקלישאה: דיאלוגים רומנטיים עם אמירות שחוקות על החמצות ותקווה כבר שמענו מאות פעמים, והאם נאמרים מבלי לגעת בצורה מקורית או מרגשת באמת בנושאים אלו. אחת מנקודות האור בסרט היא ההופעה של האלי ברי. בשנים האחרונות, נראה כי היא מתקשה למצוא תפקידים הראויים לכישוריה, אך כאן היא מצליחה להביא למסך נוכחות כריזמטית וזוהרת. אמנם הדמות שלה נכתבה בצורה שטוחה יחסית, אך ברי מצליחה להכניס אליה חיים ואמינות. לעומת זאת, מארק וולברג ממשיך באותו קו של תפקידים חצי קומיים-חצי דרמטיים, בהם הוא מצטיין אך לא מפתיע או מחדש. הכריזמה המוכרת שלו לא עוזרת לו להתרומם מעל לדמות הפשוטה שנכתבה עבורו. גם בדיאלוגים הרומנטיים עם ברי, וולברג לא מצליח לייצר כימיה מספקת שתעביר את הסיפור המורכב שבבסיס מערכת היחסים בין הדמויות.

בסופו של דבר, "האיגוד" הוא סרט אקשן סטנדרטי שכנראה יישכח במהרה. הוא לא מצליח להתבלט בז'אנר רווי הקלישאות, כמו בגידות בין סוכנים וקובץ עם סוד גדול שנלחמים להחזיר, ולא מציע משהו חדש או מעניין באמת. הסרט מתאים לצפייה קלילה, מי שמחפש חוויה קולנועית מעמיקה ומרתקת ימצא את עצמו מאוכזב. בהתחשב בפוטנציאל שהיה לו, הרושם הנותר הוא של הזדמנות שהוחמצה.

הסרט "האיגוד" זמין לצפייה בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
נמרוד שובל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות