על הנייר היה כאן את כל הפוטנציאל האפשרי ליצור מותחן פעולה מדע בדיוני עמוס אקשן סוחף, אבל הבמאי ג'וסף קוזינסקי אולי ניחן בחזון ויז'ואלי מרשים שכבר נחשפנו לו בהמשכון הכושל לסרט "טרון: מורשת" אבל כבמאי מספר סיפורים הוא נכשל גם כאן ו"אבדון" על כל הפוטנציאל של העלילה בעלת המטען הרגשי ואת האופציה להפוך את הסרט לאירוע קולנועי סוחף עמוס פעולה, הוא ממסמס לרגעים שלא קורה בהם כלום והמון פילוסופיה בגרוש. אורכו של "אבדון" הוא שעתיים מלאות אבל הוא מרגיש לפחות שלוש.טום קרוז שנראה כמו אדם שקפא בזמן עם הפנים הצעירות המטרידות שלו, דווקא בסדר גמור כג'ק הארפר, אסטרונאוט לשעבר ואחרון בני האנוש על פני כדור הארץ אשר נחרב וננטש מיושביו. הוא הוצב בו יחדיו עם ויקטוריה (אנדראה רייסבורואו הזכורה מסרט הפעולה המוצלח שנעלם במהירות מהמסכים פאנץ' 911) במטרה להציל את המשאבים האחרונים החיוניים למין האנושי. בין סיור אחד למשנהו, השניים שוכבים זה עם זאת, והוא מנסה לשכנע אותה לרדת איתו אל האדמה ולעזוב לרגע את התחנה הנמצאת בלב השמים.
פרסומת
כאשר ג'ק, יוצא לאחת המשימות האחרונות שלו לקראת עזיבה סופית, עולמו מתערער כאשר הוא מציל אולגה קורילנקו (השכנה של נינט טייב ב"קירות", נערת ג'יימס בונד לשעבר) מכלי טיס שנפל מהשמים. יפהפייה שמופיעה לו בחלומות. מאותו רגע הוא מבין שכל מה שידע עד עכשיו מוטל בספק והוא כבר לא לבד. עוד הוא מגלה להפתעתו שמורגן פרימן חולק איתו את כדור הארץ עם ניקואלי קוסטר (משחקי הכס), זואי בל (חסין מוות של טרנטינו) ועוד שלל בני אדם בגילאים שונים. מה שמוביל לעוד פטפטת מיותר, סצנות פעולה שבקושי מצליחות לסחוף וסוף מועתק מארמגדון ואז שמחנו שהנודניקים מתו.כאמור הבעיה המרכזית של הסרט היא הבמאי, ג'וסף קוזינסקי. הבמאי שהיה מועמד לפרסים שונים על עבודתו בעיצוב מגיע מרקע באדריכלות והנדסת מכונות. והכן הסרט נראה מרשים ונבנה עולם ייחודי והגיוני ביותר מבחינה סגנונית וחזותית. אבל התסריט המבוסס על נובלה גראפית פרי עטו כושל לספר סיפור מלהיב, להפוך את הדמויות למעניינות, והוא נותר בגדר הצפוי. אפילו סצנת הקרב המכרעת המובילה לסיום המפוצץ של הסרט ממש רחוקה מלהרשים, ראינו טובות יותר בסרטים עם תקציב צנוע יותר כולל בסרטו הקודם של קרוז "ג'ק ריצ'ר".
אז מלבד העיצוב הויז'ואלי המוצלח של הסרט יש גם את הפסקול שהולחן על ידי אנתוני גונזלס, ממקימי הרכב האינדי רוק והמוסיקה האלקטרונית הצרפתית – M83. הפסקול חביב אבל לא מעבר לכך בדיוק כמו במקרה של "טרון" שבו Daft Punk עשו עבודה בינונית למדי. לפחות שיר הנושא שבו מתארחת הזמרת הנורבגית סוזן סנדפור המופיע בקרדיטים בסוף הסרט הוא מהמוצלחים של שנת 2013. אז אם חשקה נפשכם לראות סרט לא ממש מעניין עם נופים מרהיבים, צילום מרשים, עיצוב עתידני מוקפד ולהקשיב לשיר הנושא המעולה של הסרט כאשר הקרדיטים בסוף עולים על גבי המסך, זה בהחלט הסרט בשבילכם.
אני מחובבי הז''אנר ויש משחק מצויין של טום קרוז. פחות מתחבר לעניין של מינימום בני אדם ומקסימום מכונות. כדאי לצפות בסרט אך לא להיות עם ציפיות גבוהות מידי
שלח/י
טום קרוז
מורגן פרימן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות