זינוק בעליה ביקורת סרט

העניינים יגעים אצל משפחת גבע. הבן לא זוכה להערכה הראויה מצד אביו (שניהם מנתחים פלסטיים אגב) הכלה שהביא הבן נדמית להוריו כצרה צרורה. הבת היא רווקה מזדקנת החולמת בלילות על כוכב סרטים ערבי ועוד רוקדת ריקודי בטן רחמנא לצלן. מאורע הרה גורל שישפיע על בריאותה של אם המשפחה יכריח את כל גיבורי הסרט להתעמת עם המציאות הכואבת שבה הם חיים.סרטו של אורן שטרן היה יכול להיות דרמה משפחתית נוקבת או לחלופין קומדיה עסיסית אם היה מנווט ביד עדינה ומגובה במשחק ראוי. לרשותו של שטרן עמדו שחקנים מוערכים שלמה בר אבא המגלם את האב , איתי שטרן הוא בנו. רותם זיסמן כהן היא הכלה המיועדת ומלי לוי היא האחות. אולם הדמויות בסרט הן כל כך סטריאוטיפיות וחד ממדיות עד שהסרט הופך במהרה לפארסה לא אמינה שהייתה במקרה הטוב יכולה לשמש כפיילוט לסדרת טלוויזיה טראשית ("מעין "היפים והאמיצים מרחביה" או משהו כזה). משפחת גבע היא כמיטב מסורת סרטי הבורקס – משפחת אשכנזית יהירה שאינה מסוגלת להביע רגשות. רותם זיסמן כהן היא הפאם פאטאל דה לה שמטה מעדות המזרח שיורה משפטים מגוחכים שלא יאומנו והיחידה שמצילה את המצב היא מלי לוי.לוי היפה שהתפרסמה בראשית דרכה כדוגמנית ומשתדרגת לאט ובטוח כשחקנית קולנוע מרשימה, עושה כמעשה מריאן קוטיאר בסרט "יומיים ולילה" ומציגה מראה לא זוהר בעליל ויש משהו נוגע ללב בדמותה הגמלונית וחסרת הביטחון - לכן גם הרומן בינה לבין המורה המחליף להתעמלות בבית הספר שבו היא מלמדת הוא בערך הדבר האמין היחיד' בסרט. כמיטב המסורת של סרטים שנעזרו במימון המיזם לקולנוע בירושלים, נאלצו יוצרי הסרט לצלם את העיר בזוויות שונות ובהזדמנויות רבות. אם ב"התאבדות" שיגיע בקרוב למסכים או ב"הערת שוליים" צילומים אלו משתלבים בצורה חלקה בתוך התסריט, הרי שב"זינוק בעלייה" נדמה כי העיר ממש נגררת בכוח לתוך הפריים. כמו צילום מאולץ של מלון ליאונרדו או הזכרה חוזרת של שמות אזורים בעיר כדי שהצופה חלילה לא ישכח באיזו עיר מדובר.אם יש סיבה אחת ללכת לצפות בסרט הממש לא חשוב הזה זוהי מלי לוי שמצליחה באורח פלא להרשים ולהשאיר רושם חיובי כלשהו בתוך הסרט המיותר הזה.