



"כמעט מושלם"196 דקות של דיבורים בחדר זה או אחר. מרגיש כמו הצגה מצולמת וממש לא מתאים לקולנוע. יומרני וטרחני.
נהננו מאוד, סרט למיטבי לכת, ללכת ביום שבת בצהרים כשיש זמן לגלוש לתוך כורסא ולספוג את התמונות והדיאלוגים...אורך הסרט לוקח למסע פנימי של הלב והנפש. חוויה!
הסרט חכם ומאוד אינטליגנטי מאוד. הוא מעלה את השאלות הקיומיות שכמאט כל אחד מאתנו שואל את עצמו, בשלבים שונים בחיים. איך אנחנו רואים את עצמנו? מה התפקיד שלנו בחיים? האם הזולת רואה אותנו כפי שאנחנו רוצים שיראה? השאילות הם אוניברסליות, ללא תלות בזמן ומיקום, וכאשר הם נשאלות על הרקע של כפר נידך ומושלג בתורכיה, זה עוד מחדד את המציות. במשך 3.5 שעות אנחנו נשארים במתח מתמיד אחרי הנעשה, עוקבים אחרי הדיאלוג ומודדים את המתרחש על עצמנו. בימוי פשטני, תפאורה מינימליסטית ומשחק מעולה כל זה עושה את הסרט לתענוג של חושים ומחשבות
סרט שאינו מתאים לכול אחד. לא באקראי נבחר מיקום הסרט בקפדוקיה שמגלה נופים מהממים מעל פני השטח ומסתירה מחילות, ערים עמוקות ששמשו כמסתור. יש להשים לכל מילה, להתבונן בנוף החיצוני וב"נוף הפנימי", דהיינו המגורים. להקשיס לאנשים למה שאומרים ולמה שאינם אומרים. הסרט מציג גם את עליבות הנשים, המסגור שלהן בתוך קודים שנקבעו מרא מתי שהוא, ללא כול ניסיון משמעותילפרוץ ולהשתחרר וגם ניסיון עלוב לעשות זאת מוכה על ידי המציאות אותה חזה גבר "בעל הניסיון". אם אלה פני הדברים כיום בטורקיה, המציאות אליה הם שועטים נראית קודרת יותרץ
שנת חורף הוא סרט מהפנט. ראיתי את כל הסרטים של הבמאי הטורקי נורי בילגה גילן והוקסמתי.להבדיל מסרטין האחרים השקטים, בסרט הזה יש יותר דיאלוגיםפילוסופיים ופסיכולוגיים, אווירה של מחזה צ''כובי. מאד נהנייתי.