פוקס-קצ'ר ביקורת סרט

Foxcatcher Movie Review

יאיר הוכנר על "פוקס-קצ'ר":
"משחק מעולה בסרט אנטי-קפיטליסטי עם קצב איטי"

סרט ארכיון שתף/י

משחק סטיב קארל, צ'אנינג טאטום, מארק רופאלו במאי/ת בנט מילר

דרמה

ביקורת סרט לפוקס-קצ'ר מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"מאופק ומרשים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.1/10

היכן תצפו?

בקולנוע

58.3% בבית

16.7% לא אצפה

25.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בנט מילר זכה השנה ובצדק רב בפרס הבימוי בפסטיבל קאן על עבודתו המרשימה בסרט "פוקס-קצ'ר". מילר מבסס את עצמו בסרטו השלישי כאחד הבמאים האוטרים המסקרנים ביותר הפועלים כיום בארה"ב. סרטיו בעלי הקצב האיטי והמדוד נותנים לאווירה האפלולית והמדכדכת משהו לשקוע לאיטה בתוך נפשו של הצופה. בנט היה מועמד לאוסקר על עבודת הבימוי המרשימה ב"קפוטה" שהביא לזכייתו היחידה באוסקר של פיליפ סימור הופמן. הוא הפתיע גם עם "מאניבול" דרמת הבייסבול האנושית בה בראד פיט נתן את הופעת חייו.בסרטו החדש "פוקס-קצ'ר" מילר מצליח שוב להוציא משחקניו הראשיים הופעות בלתי נשכחות, הטובות ביותר אי פעם לאורך הקריירה שלהם. סטיב קארל מגלם את המיליונר הסוציופת ג'ון דו פונט, מומחה לציפורים וצפרות שפרסם במהלך שנות השבעים ארבעה ספרים בנושא, כתב מאמרים ואף הקים מוזיאון. דו פונט העשיר כקורח הוא לכאורה אדם ידידותי המעוניין בחברות עם הסובבים אותו אך בעצם מדובר באישיות בודדה, שכל הסובבים אותו עובדים עבורו. אפילו אמו (ונסה רדגרייב מעולה בתפקיד קטן אך משמעותי ומטריד) לא מסופקת מבנה היחיד וכאשר היא נפטרת הוא לא ממש לוקח קשה את האובדן. פניו המוכרות של סטיב קארל נעלמות מאחורי האיפור והפרוטזות השונות (אף, שיניים, שיער) שהורכבו על פניו. צפו למועמדות לאוסקר לשחקן שהופך כאן לדמות עם חרדה בסיסית, מצבי רוח קיצוניים, אדם שאינו שולט בדחפיו, מכור לסמים ובעיקר חושב שכל העולם כולל הצבא האמריקאי והמשטרה המקומית הם עבדיו. גם האיפור המטריד משהו יזכה לבטח במועמדות.

קארל שהתפרסם בתוכניות "הדיילי שואו", "המשרד" ובקומדיות מצליחות כגון "בתול בן 40", "מיס סאנשיין הקטנה", ו"דייט לילי" מספק כאן הופעה דרמטית מצמררת ועוכרת שלווה. הוא מזכיר את אנתוני פרקינס כאשר גילם את נורמן בייטס בסרט "פסיכו". לעומת הסרט הקאנוני ושובר הקופות של היצ'קוק שגורם לנו להיסחף באופן מיידי לתוך העלילה המדממת והמבדרת, "פוקס-קצ'ר" רחוק מלהיות בידור להמונים או שובר קופות. מדובר בסרט שהשאיפות שלו קצת יותר מורכבות. הוא עוסק בכוחו של הכסף והמטרה המרכזית שלו היא להעביר מסר ביקורתי על החברה הקפיטליסטית שבה מיליונרים יכולים להקים לעצמם קבוצות ספורט, לרכוש ספורטאים, להפוך את עצמם למאמנים בלי שום קשר לידע שלהם ואף במקרה הזה להשתלט על ענף ספורט שלם.כוכב סרטי הפעולה צ'נינג טייטום מגלם כאן את המתאגרף זוכה מדליית הזהב באולימפידת לוס אנג'לס בשנת 1984, מארק שולץ. המתאגרף הצעיר זוכה להישגים מרשימים בעולם האגרוף אך הוא לא מצליח למנף זאת כדי לשפר את מעמדו הכלכלי והחברתי. מארק, כמו דו פונט, נטול כל כשרון ויכולת ליצור לעצמו חברים והוא חי בבדידות בדירה קטנה, באמצע שום מקום ובעיקר נשען על אחיו הבכור, דייב שולץ, גם הוא אלוף אולימפי ומאמנו של האח הצעיר. דו פונט מנצל את העוני, הבדידות ותחושת חוסר הערכה שאוכלת את האח הצעיר כדי לגרור אותו לתוך עולם של עושר ופריבילגיות שכמעט מחסלות את הקריירה שלו.

צ'אנינג מספק כאן הופעה מרוסנת אך בשיאה ישנן מספר התפרצויות הופכות קיבה, עם תוספות מיוחדות של איפור על פניו ההופכות אותו לנוקשה יותר. את אחיו הבכור דייב מגלם מארק רופאלו. לעומת שני הכוכבים הנבלעים בתוך דמויות מאוד לא שגרתיות בפילמוגרפיה שלהם, רופאלו מגלם כאן דמות של אדם הנקלע לתוך סיטואציה מורכבת ומנסה לתמרן בתוכה בצורה אנושית. הופעתו נטורליסטית ולא מתאמצת אפילו לרגע. גם סיינה מילר המגלמת את רעייתו בתפקיד קטן יחסית מספקת הופעה אמינה.את התסריט המקורי כתב אי. מקס פריי הותיק (משהו פראי, כסף קל). שיכתב אותו ועשה עבודה מרשימה דן פוטרמן שהיה מועמד לפרס האוסקר על התסריט ל"קפוטה" סרט הביכורים של מילר. הוא גם היה המפיק בפועל ותסריטאי בגרסה האמריקאית ל"בטיפול" וגם הפיק וכתב את התסריט לסדרת המתח "גרייספוינט". האווירה המושלגת, הלבבות הקפואים הזקוקים לחום אך אינם יודעים כיצד להעניק ולקבל בלי מערכת יחסים כוחנית שבבסיסה משחקי אגו וכסף הופכים את "פוקס-קצ'ר" לסרט בעל הומור ציני מרושע במיוחד, שדורש מהקהל שלו המון סבלנות ובעיקר רצון אמיתי לצפות ביצירה קולנועית שהיא לא בידור מסחרי להמונים.בנט מילר מביים סרט שהעוצמה שלו רק הולכת וגדלה מסצנה אחת לשנייה עד לסוף שמשאיר אותך המום למרות שידעת בדיוק מה עומד להתרחש. קארל, טייטום ורופאלו נותנים כאן הופעות משובחות ובלתי נשכחות. "פוקס–קצ'ר" מצטרף לסרטים האפלים הכובשים את הוליווד בחודשים האחרונים כגון "נעלמת" ו"מפות לכוכבים" המציגים את אמריקה הקפיטלסטית ומצליחים לשלב בין דרמה מצמררת, מתח עוכר שלווה והומור אינטליגנטי מושחז החותך כמו סכין כואבת. בהחלט אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה החולפת.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

פוקס-קצ'ר - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: בןגיל: 3216/09/2017 08:59:55

7/10

הסיפור מעניין, אבל מכיוון שבכל אחד משלבי הסרט יש דמות אחרת שמקבלת את מרבית הפוקוס, יש קצת חוסר מיקוד. פרט לכך ביצוע טוב

שם: לירגיל: 2922/01/2015 16:09:05

4/10

סרט מלנכולי ומדכא, דמויות שטוחות שמונעות ממך מלהתחבר אליהן. רמת המשחק אמנם מרשים בעיקר של סטיב קארל, אבל זה לא עוזר במשימת צליחת הסרט ושמירה על רמת עניין כלשהי. יש ציפייה לאורך כל הסרט שמשהו יקרה, שיהיה איזה מאורע שיקדם את העלילה אבל במקום זאת העלילה דורכת במקום עד לסוף המר הקצת צפוי אפילו, שמותיר את הצופה עם תתחושת ריקנות וחוסר תקוה. אם לא השתמע מן הדברים.. - הסרט לא ממש מומלץ..

שם: Mr. Rגיל: 2321/01/2015 17:43:38

9/10

עם משחק עוכר שלווה של טייטום וקארל בדמויות לא אופייניות, "פוקס-קצ''ר" הוא דרמה איטית, קודרת ומעיקה שחוסכת בדיבורים ומתפקדת - במסווה של דרמת ספורט המבוססת על אירועים אמיתיים - בתור משל לאובדן דרכה של ארה"ב ולהסתמכות היתר שלה על אילי הון ועשירים שמקדמים אג''נדות פרטיות.

ל 13 ביקורות גולשים נוספות

קישורים