לפני תשע שנים קראתי כלקטור בקרן הקולנוע את הצעת התסריט הראשונה של מה שהפך להיות הסרט "כי את מכוערת" של שרון אנגלהרט. התסריט היה מצוין, אפל ומאוד פסימי. דמות הגיבורה שרטה ובעטה וקיוויתי כי התסריט יבשיל לכדי סרט. לפני שנה התמודד הסרט בפרסי אופיר ואף זכה בפרס שחקנית המשנה ובפרס הליהוק. כעת, סוף סוף יזכו צופי הקולנוע בארץ לצפות בסרט המיוחד הזה.
רגע לפני שהיא נהפכת לקצינה בישראל, אביגיל (ריף סיני הנהדרת), חיילת זועמת וחסרת ביטחון, חוזרת לדירה הקטנה והעמוסה בשכונת גילה בירושלים, שאותה היא חולקת עם אמה הבלתי מתפקדת ואחותה הקטנה והמלאכית (אורי אבינועם בהופעה כובשת). אביגיל מקווה להשיל מעליה את שלשלאות ילדותה האחרונות ולאבד את בתוליה במהלך סוף השבוע, אך כשהיא שבה הביתה כל התוכניות משתנות: אחותה הצעירה נכנסה להיריון. עכשיו, במקום להיפטר מהבתולים, היא צריכה להיפטר מתינוק.
פרסומת
"כי את מכוערת" מצליח להיות סרט שמתייחס לקהל כמו שאביגיל חשה כלפי העולם - הסרט בועט ונושך ולא עושה חשבון והוא מציג אישה צעירה ומבולבלת שלא מרוצה מהמראה שלה ומהחיים שלה וצריכה למרות הכל עוד לדאוג לאחותה הצעירה.זה סרט מחאתי שבו אביגיל מרגישה שהיא צריכה להילחם כנגד כל העולם ובעיקר כנגד השדים של עצמה. הוריה הם נוכחים-נפקדים והיא אינה מעוניינת באחריות שנפלה עליה - להיות קצינה ועוד לדאוג לאחותה. הקטע המדהים שבו היא מנסה להיפטר מבתוליה עם חייל מזדמן הינו מצמית והוא חלק מזעקת הגיבורה שרוצה שיקבלו אותה כמו שהיא ושמישהו בכלל יבחין בה - באביגיל האמיתית ולא בזו שנתפסת בעיני החברה כשמנה עצבנית ובוטה שאין לה תקנה.
ריף סיני נהדרת בגילום אביגיל שלאט לאט מאבדת את עצמה לדעת. לטעמי מיקום העלילה בירושלים ולא בעיירת פיתוח שכוחת אל מעט גורע מהקדרות האופפת את דמות הגיבורה, אבל ייתכן והנופים הנאים של עיר הבירה מאזנים מעט את האפלה שמסרבת להפרד מאביגיל וגוררת אותה מטה.אביגיל מזכירה מאוד את גיבורת סרטה של אנדריאה ארנולד "מחוץ למים". גם בסרט ההוא הוצגה גיבורה צעירה שדרכה לשרוד בעיר ללא רחמים הייתה בהתנהגות אגרסיבית. כמו ב"מחוץ למים", גם אביגיל הינה דמות מורכבת רב-שכבתית שמשדרת כלפי חוץ שליטה מתובלת באלימות ורבלית ופיזית, אולם בתוך תוכה היא בחורה צעירה וחסרת ביטחון שמנסה לדאוג לאמה החולה ולאחותה הצעירה ובעיקר מנסה בדרך לא דרך לזכות בקצת אהבה ותשומת לב. הסצנות שבהן מנסה אביגיל לזכות באותה אהבה נוגעות ללב ויוצרות בלבול אצל הצופה שלא יודע אם לאהוב או לשנוא אותה.גם מערכת היחסים בין אביגיל לנעמי מתעתעת בצופה, שלא בטוח אם אביגיל תחבק את אחותה או אולי תכה אותה. כל אחת מהאחיות קוראת לשנייה בשמות גנאי, אולם בתוך כל ההמולה וההתקוטטויות מצליח התסריט להעביר בין השורות גם תחושה חזקה של קרבה ואהבה ביניהן. למרות הכיעור שאופף את הסרט, ניתן למצוא בו גם פינות מודחקות של יופי. זוהי יצירה יוצאת דופן בעוצמתה שנשארה איתי הרבה זמן אחרי הצפייה.
"מרגש ובועט"
שלח/י
יעל אבקסיס
יוסי מרשק
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות