



"מקסים בדרכו"
סיפור טוב וביצוע מצויין. קצבי ומעניין, צבעוני ומאוד תיאטרלי במיוחד מצד השחקן הראשי. אומנם הסוף צפוי אבל זה לא פוגם בהנאה. מרגרט היא ציירת מוכשרת, שעוזבת את הוואי עם ביתה לאחר שהתגרשה ועוברת לגור בסן פנסיסקו.שם היא פוגשת את וולטר קין שהוא הנוכל האולטימטיבי. האיש רמאי ונרקסיסט אך גם צ''רמר ומאוד פיקח.הם מתחתנים והחיבור ביניהם עוזר להם להרוויח כסף.מרגרט שמתמחה בציורי ילדים עם עיניים גדולות, מביאה את הכישרון.במקביל, וולטר שחתום למטה על ציור התמונות מביא את המוח. לאחר שהוא מציג אותן במועדון לילה שאליו נחשפים המבלים, ההצלחה לא מאחרת לבוא ואיתה גם התמורה הכספית. הם עוברים לגור בוילה מפוארת ועדיין שומרים על הסוד,אך לא לאורך זמן. מרגרט התמימה מתעוררת ומגלה את אופיו האמיתי של בעלה, שאוהב לגנוב קרדיטים על ציורים שלא הוא צייר. היא מתעמתת איתו ותובעת להפסיק את העמדת הפנים. העניינים מתדרדרים עד כדי אלימות ולבסוף בירור האמת מגיע לבית המשפט.משחק מעולה של איימי אדמס וכריסטוף וולץ.האווירה והמוסיקה של שנות ה-50 וה-60 הם תוספת חיננית לסרט.
חביב וקצת צפוי. לא מהסרטים הגדולים של ברטון, וגם לא מהתצוגות המרשימות של וולץ, אבל סה"כ נחמד
סרט נחמד עם סוף די צפוי.
סרט מקסים. אי אפשר להתעלם מכך שהסרט מציג את שנות החמישים עמדת נחיתות של נשים. מראה את השוביניזם ואת הקושי שבלהיות אישה. ומעבר להתייחסות של המגדר ויחסי הכוחות בין המינים, הסיפור מציג לנו את תלאותיהם של האומנים הקושי שיש במקצוע הזה כדי לכלכל ולפרנס את עצמך. האהבה ליצירותייך והתחושה כאילו היצירות היו ילדייך. בהתחלה קצת קשה להכנס לסרט אבל אחרי מספר דקות הוא פשוט סוחף.
סרט די שגרתי אבל נחמד לצפייה. השחקנים מעולים, הצילום מושלם, הפס-קול טוב, הנופים מרהיבים והדיאלוגים מעניינים אבל התסריט והעלילה די צפויים. בקצור, סרט נחמד לצפייה שגרתית.