אנו נמצאים כעת בסופו של חודש הקריאה (לשעבר “שבוע הספר") וזו הזדמנות טובה לדון בעוד יצירה ספרותית שעובדה לקולנוע ויצאה כעת לאקרנים "כימים אחדים", העיבוד הקולנועי הראשון אי פעם לספר של מאיר שלו. ספרו של שלו, שיצא לפני למעלה משלושים שנה, עסק בחבורת חלוצים המיישבים את הארץ כשלפתע מגיעה למקום אישה מסתורית שגורמת לשלושה גברים להתאהב בה. היא גרה ברפת של איכר אלמן וסוחר הבקר המקומי ועוד גבר שמתאהב באותה אישה עד מעל לראשו. כדרכו של שלו מדובר בדרמה היסטורית רחבת יריעה עם נגיעות מקראיות המבוססות בעיקר על תולדות משפחתו.הבמאי גואידו קייזה וחברת ההפקה שלו באיטליה קראו את הספר והתלהבו. שלו, שפסל בעבר ניסיונות לעבד את "רומן רוסי" למסך הגדול, נתן את הסכמתו ולאחר שנים לא מועטות מגיע לקולנוע העיבוד לספר. אם ברומן העיסוק הוא בעיקר בחלוצים בשנות ה-30 של המאה הקודמת ובבנה בהווה (אורי פפר) של האישה המסתורית ההיא שגרה ברפת, המפיקים הוסיפו סיפור של אישה (מילי אביטל בהופעה טובה) המגיעה מארה"ב ומנסה לאתר את אותה חלוצה (בספר היא כמעט ולא מוזכרת). הסרט מזגזג בין שתי העלילות ורק בסופו מחבר ביניהן.
פרסומת
הבמאי קייזה שאף לצלם את הסרט בישראל אך לא מצא לטענתו לוקיישנים משכנעים לישראל של שנות ה-30 של המאה הקודמת ולכן רוב הסרט צולם באיטליה. אולי מסיבה זו גם בחר הבמאי ששפת הגיבורים תהיה אנגלית (מעבר לכמה סצנות בעברית), דבר שלי נשמע מאולץ וגורע מאמינות הסרט. אני גם מצאתי את הסיפור שמתרחש בשנות ה-70 פחות מעניין ומוטב היה להתמקד בשלל האירועים שמתאר שלו בספרו על החלוצים.הסרט גם מוותר על הסממנים התנ"כיים המאפיינים את יצירתו של שלו. יש בספר אנלוגיה ברוריה בין אחד הגיבורים יעקב שיינפלד לבין יעקב המקראי (גם שם הספר הוא ציטוט מהתנ"ך על אהבת יעקב ורחל). הסרט בוחר גם כמעט להתעלם מהארוחות שמכין יעקב לזיידה, האישה המסתורית, ארוחות שחוזרות על עצמן בספר ומהוות מוטיב בפני עצמו.
עם כל זאת, עדיין מדובר בסיפור קולנועי ראוי שהולך ומסתבך ומסקרן את הצופה עד להתרת התעלומה וחיבור כל החלקים לתמונה קוהרנטית. הנופים נדמים אותנטיים והמשחק, במיוחד של מילי אביטל ואורי פפר, מאופק. דווקא ההתרחשות ההיסטורית בין הגברים לזיידה נדמתה לי מעט דידקטית ופחות משכנעת."כימים אחדים" הוא הזדמנות טובה להיזכר באחת היצירות המעניינות של מאיר שלו, אחד הסופרים הישראלים החשובים בדורנו. אם העיבוד הקולנועי הזה יגרום לחלק מהצופים לחזור לספריו של שלו ולגלות מחדש תרבות ישראלית משובחת, דיינו.
סיפור הסרט מעניין ומותח,אך היה יכול להיות טוב יותר אם רוב השחקנים היו דוברים עברית,במקום אנגלית במבטא גרוני כבד. מאיר שליו הוא הסופר הכי ישראלי שיש וזה צורם.מילי אביטל נולדה בארץ ועושה חיל בעולם. יפה לה.בנוסף,גם הבמאי איטלקי ויש הרגשה שלוטשים עיניים להפצה בעולם וזה מקובל.סה"כ קצת ארוך ושווה לצפות
סרט כבד ומעייף.
החיבורים בין העבר להווה לא טובים.
נראה שהסרט יכול להיות מובן רק חמי שקרא את הספר.
יודע שלא פופולרי בהתייחס לביקורות עד כה אבח אני לא ממליץ על הסרט
מוני מושונוב
מנשה נוי
