התאבדות ביקורת סרט

Suicide Movie Review

נתן ליכטר על "התאבדות":
"יגאל נאור משחק מעולה, המוזיקה נהדרת אך המותחן לא מספיק אפקטיבי"

סרט ארכיון שתף/י

משחק מלי לוי גרשון, רותם קינן, דרור קרן, יגאל נאור במאי/ת בני פרדמן

ישראלי

ביקורת סרט להתאבדות מאת נתן ליכטר | מבקר וכתב קולנוע

ציון המבקר

"מתח נמוך"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

5.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

36.4% בבית

54.5% לא אצפה

9.1%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

מוקדם יותר השנה תכננתי לראות את "חשודה", סדרת מתח ששודרה בערוץ 10. לבסוף ויתרתי על כך מפני שצפיתי ביותר מידי סדרות במקביל באותו זמן ולא רציתי לבלבל את עצמי. השבוע הבנתי ש"חשודה" התחילה בכלל בתור הסרט "התאבדות". הוא הוקרן בפסטיבל ירושלים וזכה בשנה שעברה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל "אוטופיה". אחר כך הוא הותאם למסך הקטן ועכשיו הוא שוב חוזר להיות סרט באורך מלא.סצנת הפתיחה של "התאבדות" יוצרת הבטחה גדולה: דפנה צור (מלי לוי-גרשון) צועדת ברחוב ירושלמי כאשר מאחוריה חולפת רכבת קלה וברקע מתנגנת מוזיקה מותחת. דפנה נכנסת לספריית סרטים ותקליטים, שם שוכבת גופת בעלה, ומציתה את המקום. לרגע נדמה שהנה, סוף סוף בישראל יהיה משהו שאפשר להשוות אותו ל"הגשר", או "בלש אמיתי”. אבל די מהר מסתבר שאלו הם הרגעים הטובים ביותר בסרט ושמכאן והלאה המתח רק הולך ופוחת. ההבטחה והמתח שנבנים בשלבים הראשונים, נפרמים כמו שרוכי נעליים של ילד שעוד לא למד לקשור אותם כמו שצריך.

נדמה שבני פרדמן, במאי ותסריטאי הסרט, שואב השראה בסרטו לא רק מהסדרות הנ"ל אלא גם מסרטי קולנוע כמו "החשוד המידי" ו"נערה עם קעקוע דרקון." פרדמן מציג עלילה מפותלת שהופכת להיות ברורה יותר עם הזמן. יחד עם זאת ישנם גם לא מעט חורים בעלילה. אותם החורים גורמים לצופה לתהות פה ושם לגבי הסרט במקום להתרכז בו. הסרט מתחלק לשני קווי זמן: קו אחד בעלילה מתמקד במה שקרה לפני מות בעלה של דפנה, עודד צור (רותם קינן). קו הזמן השני מתמקד בחקירתה של דפנה החשודה ברצח על ידי הבלש רומי (דרור קרן).במהלך השתלשלות האירועים מסתבר שעודד שקוע בחובות למוקי (יגאל נאור), מאפיונר אכזרי וחסר פשרות. כשעודד מסביר לו שהוא לא יכול להחזיר לו את הכסף בזמן, הוא דורש ממנו להתאבד ולהעביר את כספי הביטוח אליו ולא הוא יחסל את דפנה. יגאל נאור מוכיח שוב שהוא אחד השחקנים הכי טובים בישראל ומדוע הוא מככב מידי פעם בהפקות הוליוודיות. הוא נותן עומק וייחוד לדמות ובכך מצליח ליצור את אחד המאפיונרים הכי טובים ומשכנעים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. גם חיים זנאתי שמשחק את בנו, עושה עבודה מצוינת כיד ימינו.

לתוך הקלחת הזאת נזרקים דמויותיהם של חוקר פרטי (דני גבע), עורך הדין של מוקי (מיכאל הנגבי) ועוד כמה דמויות קטנות שכנראה הוכנסו לסרט רק כדי לתת לו צבע, אך מלבד זאת אין להן כל עומק. יחד עם הזאת, מלי לוי-גרשון שכבר הוכיחה את עצמה כשחקנית מעולה לדוגמה בסדרה "המשרד" לא משכנעת בתפקיד דפנה ובעיני זהו התפקיד הכי פחות טוב שלה אולי מאז "השיר שלנו". היא קרה, נטולת הבעות וחסרת אכפתיות כך שגם לצופה לא ממש אכפת ממנה בשום שלב לאורך הסרט.המתח בסרט מתפוגג בשליש השני שלו. בגלל תפנית אחת בעלילה, קל לנחש איך הסרט ייגמר ולכן כל מה שמתרחש משם והלאה כבר לא ממש מותח. עוד גורם שמזיק לסרט הוא כתיבת דיאלוגים שחלקם אינם מספיק קוהרנטיים. ברגעים מסוימים, ממש הייתי צריך לשחזר מחדש את מה שהדמויות אמרו כדי להבין מה קורה. חלק מהאירועים המתרחשים בעלילה, הופכים להיות נוחים מידי מבחינה תסריטאית, חלקם לא ממש מסתדרים מבחינה הגיונית בעקבות החורים בעלילה. אך לא אפרט כדי להמנע מספוילרים."התאבדות" הוא ניסיון נחמד להתברג בליגת סדרות המופת של ימינו וסרטי האיכות המותחים, אך בסופו של דבר, למרות כל המאמצים, התוצאה היא לא יותר מאשר סרט פושר ובינוני. מי שמצילים את הסרט הם יגאל נאור במשחק וגל פדה עם פסקול מעולה. פסקול כל כך טוב לא שמעתי בקולנוע הישראלי מאז "מי מפחד מהזאב הרע".

נתן ליכטר | מבקר וכתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י